בשנים הראשונות של רמת הדר עוד לא היה מבנה לבית הכנסת. ארון הקודש הוצב בתחילה בצריף של משרדי האגודה, ואחר-כך, כשבנו את בית העם, בצד מזרח הקימו במה ועליה הציבו את  ארון קודש  ושם התפללו. בתחילת שנות ה-60 את בנו בית כנסת.

חוה קאופמן מרמת הדר, בת למשפחה מסורתית, סיפרה: "כי בקרב המתיישבים היתה קבוצה גדולה של שומרי מסורת. ראש משפחה שהשתייכה לפועלי אגודת ישראל טיפל בענייני הדת במושבה. תחילה התפללו בבית העם".
בית הכנסת ברמת הדר התקיים בעיקר הודות למשפחת מאיר "צדיק" - כך כּוּנָה אחד מתושבי המקום שהיה דתי.
 

כשנעשה קשה לגייס מניין בבית הכנסת, נקראו התושבים לאסיפה ונאמר להם, במיוחד לצעירים שבהם: "אתם רוצים שיהיה לכם מקום לחגוג בו בר-מצוה לילדיכם? ומפעם בפעם להביא את הילד לבית הכנסת, שידע מה זה יהודי? אם כך, צריך לתחזק את בית הכנסת. קשיים כספיים אין לנו. הקושי הוא להעמיד מניין. פעם אחת בחודש אתם מוכנים לבוא בשבת? אתם יכולים לבוא ברכב עד לקרבת בית הכנסת, ולא מעניין אותנו מה אתם עושים לפני זה או אחרי זה. העיקר שתבואו למניין."

התושבים החלו לנהל תורנות מניין ומאותו היום לא היה בית הכנסת המקומי סגור בימי שישי ושבת.