בית הכנסת ברמת הדר

על בית הכנסת ברמת הדר סיפר דן הברר:

"בשנים הראשונות לא היה מבנה לבית הכנסת. ארון הקודש הוצב בתחילה בצריף של משרדי האגודה, ואחר-כך, כשבנו את בית העם, בנו בו ארון קודש והיו מתפללים שם. זמן מה היה בית הכנסת בצריף של גן הילדים. אחרי שנים בנו בית כנסת."

חוה קאופמן, בת למשפחה מסורתית, סיפרה: כי בקרב המתיישבים היתה קבוצה גדולה של שומרי מסורת. ראש משפחה שהשתייכה לפועלי אגודת ישראל טיפל בענייני הדת במושבה. תחילה התפללו בבית העם. ב-1941, בערך, בא הרב קלר - רבה של רעננה - בחג השני של ראש השנה להתפלל ברמת הדר. מאחר שלא היה בית כנסת, הוא נשא את הדרשה באחד מבתי האריזה בפרדסים.

בית הכנסת ברמת הדר התקיים בעיקר הודות למשפחת מאיר צדיק - כך כונה אחד מתושבי המקום. ברמת הדר היו כמה משפחות בשם- מאיר. כדי להבדיל ביניהן, הדביקו להן כינויים. לבעל המכולת קראו "מאיר מכולת". לאחד שהיה צעקן גדול קראו "מאיר שראייר" (צעקן בגרמנית). אחר, שלא ייחד אותו שום דבר, נקרא על-פי מספר המשק שלו - "מאיר 39". למאיר הדתי קראו "מאיר צדיק".

כשנעשה קשה לקיים מניין בבית הכנסת, נקראו התושבים לאספה ונאמר להם, במיוחד לצעירים שבהם, כך: "אתם רוצים שיהיה לכם מקום לחגוג בו בר-מצוה לילדיכם? ומפעם בפעם להביא את הילד לבית הכנסת, שידע מה זה יהודי? אם כך, צריך לתחזק את בית הכנסת. קשיים כספיים אין לנו. הקושי הוא להעמיד מניין. פעם אחת בחודש אתם מוכנים לבוא בשבת? אתם יכולים לבוא ברכב עד לקרבת בית הכנסת, ולא מעניין אותנו מה אתם עושים לפני זה או אחרי זה. העיקר שתבואו למניין."

התחילו לנהל תורנות מניין, וגם תושבים כמו הברר, שאינו שומר מצוות ואב לארבע בנות בלי דאגות של בר-מצוה, השתתפו במניין. למן אותו היום שוב לא היה בית הכנסת המקומי סגור בימי שישי ושבת.
בית הכנסת קיים מ-1956, ואותו תחזק במשך שנים ארנולד קאופמן.