זישא לרנר נולד ב- 1894 למלכה ואלימלך לרנר בעיירה רימנוב שבגליציה פולין והיגר לברלין אחרי מלחמת העולם הראשונה. זישא ושלום אחיו הם צאצאים של הרב אלימלך מליז'נסק המכונה "הנועם אלימלך", על שם חיבור שכתב, מגדולי מנהיגי החסידות בדור השלישי ומבססי התנועה בפולין. לקברו שבפולין עולים להשתטח, להתפלל, ולבקש בריאות ורפואה שלמה. 
דורה-דבורה לייבלוביץ נולדה ב- 1895 בבוכניה פולין. היגרה לברלין אחרי מלחמת העולם הראשונה (1914 – 1917). 
ב- 1922 נישאו דורה וזישא בברלין. ב- 1928 נולד בנם אלימלך הנקרא על שם סבו. ב- 1930 נולדה הבת מלכה.
ב- 1933 עלתה המשפחה ארצה יחד עם שני יתומי משפחתם שרה ואלי פלדר. הם הגיעו באניה דרך טריאסט שבאיטליה אל נמל יפו. בארץ נקלטה המשפחה המורחבת על ידי האח, שלום ורעייתו ליזל לרנר, בביתם הקטן בן שני החדרים, שבדרך רמתיים 118. 
דורה הבשלנית המעולה, וזישא פתחו מסעדה בדרך מגדיאל 4, שהיתה לפנים מסעדת פרנקל. המסעדה נוהלה במשך שלוש שנים משנת 1933 - 1936. 
כשרכשו דורה וזישא ב- 1936, מגרש בדרך רמתיים 76 בנו שם את מסעדתם שהועברה מדרך מגדיאל. היו שם אולם גדול ששימש כחדר אוכל, מטבח, מחסן לאחסון מצרכים וחדר עבודה. בחזית נבנתה מרפסת רחבת ידיים. בחצר האחורית, נבנה צריף ובו שני חדרי מגורים. ב- 1946 בנו במקום הצריף בית צנוע למגורים עם שירותים בתוכו.
לזוג נולדו: 
הבן אלימלך-מיילי שלמד בגן של הגננת מרים צינמון, המשיך את לימודיו בבית הספר "מזרחי" במגדיאל בכיתות א' – ג'. מכיתה ד' – ח' למד אלימלך בבית הספר ממלכתי א' שברמתיים בניהולו של  מנייבסקי .אלימלך היה חניך בתנועת הנוער מכבי הצעיר ובהמשך הצטרף לגדנ"ע.
הוא לא למד בתיכון ופנה לעבוד בליטוש יהלומים ברמתיים . בהמשך עבד אלימלך בתע"ש והיה חבר בוועד העובדים ושם עבד עד גיל הפנסיה. אלימלך התנדב במכבי אש ואהב מאוד לעזור לאנשים. לאלימלך שני ילדים: שולה ותמר ו-5 נכדים. 
הבת מלכה למדה בגן של שרה שמאי, המשיכה בבית הספר ממלכתי א' שברמתיים.  המורים היו: לאה זיו-אב, יחיאל מיימון, שמואל מינבסקי, מור היה מנהל בית הספר וכך גם גזונטהייט-גהתיה. היתה חניכה בתנועת הנוער מכבי הצעיר. מלכה נרשמה לכיתות המשך ברמתיים אך נאלצה להפסיק את לימודיה באמצע השנה ולעזור להוריה. 
בגיל 14  הושבעה לגדנ"ע על ידי צבי גלינקא ויואכים קנולר. במלחמת השחרור שרתה מלכה כקשרית והוצבה בעמדה בבית הקברות של הכפר הערבי ביר עדס, מזרחית למגדיאל, כיום גיל עמל.
מלכה המשיכה בלימודי ערב בבית הספר פיטמן לפקידות בתל אביב. ב- 1951 יצאה לעבוד למשך 4 שנים, בוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב במחלקת העלייה. ב- 1953 נישאה לשלמה לָדוֹר שעבד במשרד הביטחון. הם רכשו בית בשיכון עממי. באוקטובר 1954 נולדה הבת דורית ובשנת 1964 נולדה הבת טליה. 
ב- 1958 נשלח שלמה עם משפחתו לשלוש וחצי שנים לשליחות בפריז, מטעם משרד הביטחון. בשנת 1975 נשלח שלמה שוב עם משפחתו לבון שבגרמניה. עד סוף 1979 שיפצו את ביתם שבשיכון עממי.
בסוף דצמבר 1980 נהרג שלמה בתאונת דרכים ולא זכה להיכנס לבית המשופץ. 
מלכה זכתה ליהנות מ-5 נכדים: שלמה – על שם בעלה ותאום של מיכל, אייל, גיא ונטע.

התנדבות: משנת 1972 – 1974 ניהלה מלכה את הארגון להגנת הצרכן של ההסתדרות, עזרה בקליטת  עולים חדשים ,מטעם ההסתדרות, ריכזה את הסיוע בשיקום שכונות גיל עמל ושכונת גיורא, ריכזה את האגודה למלחמה בסרטן וקיבלה אות הצטיינות בשנת 1972. 
מ- 1981 – 1992 למדה מנהל ציבורי באוניברסיטת תל אביב .

קברי המשפחה
זישא לרנר נפטר. ב-4 בינואר 1949, ד' בטבת תש"ט, ונקבר ברמות השבים. 
דורה לרנר נפטרה בספטמבר 1953, י"ג בתשרי תשי"ד, .
אלימלך מיילי לרנר נפטר בתשנ"א - 1991.  מדום לב.

 

מסעדת לרנר – המסעדה הראשונה ברמתיים

דורה-דבורה וזישא לרנר רכשו בשנת 1936, מגרש בדרך רמתיים 76 ובו בנו מסעדה, שבה אולם שמחות גדול ששימש כחדר אוכל, מטבח, מחסן למצרכים וחדר עבודה. בחזית המסעדה, נבנתה מרפסת רחבת ידיים. בחצר נבנה צריף למגורים ובו שני חדרים. בשנת 1946 בנה הזוג בית צנוע למגורים עם שירותים .
במטבח המסעדה עמדו שלושה פרימוסים ומספר פתיליות, שעליהם בישלה דורה מידי יום ביומו ארוחות טריות על אש קטנה. המקרר היה "ארגז קרח" ובתוכו הונח בלוק קרח. מידי יום נאלצו לקנות בשר טרי באטליז, שבו היה חדר קירור חשמלי. גם הירקות נקנו טריים. המטבח נוהל על טהרת הכשרות. דורה ומשולם עבדו קשה כדי לנהל את  המסעדה למופת. 
דורה, התגלתה כאישה מלאת מרץ וחיוּת, פעלתנית ונמרצת עד מאוד, עבדה משעות הבוקר המוקדמות, כשבחוץ שררה עלטה ועד חצות הליל. 
בדרך רמתיים, התנהלה תנועה סואנת למדי יחסית לאותם ימים, לכן הגיעו לקוחות רבים למסעדה. בבוקר היו מגיעים הספקים, פורקים את המצרכים ואת הסחורה הטרייה.
לארוחת הבוקר הגיעו הפועלים ובעלי המשאיות שהיו בדרך.
לארוחות הצהריים הגיעו הפועלים מן המפעלים, עוברי אורח, מנהיגי היישוב העברי, שעברו בדרכם במקום, כמו: הנרייטה סאלד מנהלת מחלקת הנוער בסוכנות היהודית, עובדי לשכת המס וקרן היסוד, מנהלי ועובדי סולל בונה, מנהלי קופת חולים, פועלים וחלוצים.
אחר הצהריים התקבצו שחקני השחמט מרמתיים. המקום הפך למועדון השחמט הראשון ברמתיים. הפועלים ניצלו את המקום והסבו בו לחברה נעימה. הנשים הסבו בה למשחק ברידג'.
בערב היו מגיעים הפועלים החלוצים ואנשי רמתיים לסעוד ארוחה חמה ודשנה בסגנון מזרח אירופאי. לא תמיד נשארו מנות מהצהריים ודורה נאלצה לבשל ארוחות מחדש. 
ביישוב לא היו אולמות לאירועים, ולכן נערכו במסעדה הרצאות מטעם ויצ"ו, ליל סדר וגם חתונות. לא אחת התקיימו במסעדה כנסים מטעם ההסתדרות והרצאות של זאב וילנאי בלווי פנס קסם על מקומות בארץ.  
בשנת 1951 - גולת הכותרת ברמתיים, היה טקס האיחוד בין רמתיים והדר למושבה אחת "הדר רמתיים". הטקס התקיים בבית הפועלים ולאחריו נהרו כל הבכירים אל המסעדה. אורחי הכבוד באירוע היו שר הפנים, משה שפירא ומכובדים מהיישוב.  
באותה שנה, 1951, הושכרה המסעדה ועד היום מתנוסס על הקיר, שלט קטן, המנציח את פועלם ובו כתוב:
 "דורה וזישא לרנר ניהלו כאן את המסעדה הראשונה ברמתיים משנת 1936. מקום זה שימש בית חם לחלוצים, עוברי אורח ומנהיגי היישוב העברי בארץ ישראל".