אורבך ישראל.

אורבך טוני וישראל – אתר מורשת

ישראל נולד ב- 1894 לנחום וטאובה אורבך בברודי שבמחוז גליציה פולין.
המשפחה קרויה גם בשם אורבך, אורבוך, אארובך, אברבוך על שם עיר בגרמניה.
בפולין הייתה להם חווה גדולה ונחשבו לאנשים עשירים.
לזוג נולדו 2 בנים: ישראל 1894 ומרדכי יליד 1887. שני הבנים, שירתו כקצינים בצבא האוסטרו הונגרי.
ב- 1920 עלו ישראל ומרדכי ארצה, כחלוצים בגדוד העבודה של "יוסף טרומפלדור".
השניים סללו את כביש טבריה צמח ועבדו ביבניאל.
בשנת 1923 שב ישראל לברודי ונשא לאישה את בת דודו טוני טובה אורבך. שנולדה ב- 1900 ליהודית ודוד אורבך בלבוב, פולין. בשנת 1923 נולדה לזוג הבת בינה.

בשנת 1924 עלו לארץישראל  והתיישבו ברחוב בוגרשוב בתל אביב. הם היו אמידים ובעלי נכסים ברחוב העלייה בתל אביב.

ביום שלישי, כ"א באדר תרפ"ח , 13 במארס 1928, בדקו האחים את אדמתו של אברהם פלטינסקי שברחוב הרצל 9 במגדיאל לפני רכישתה עבור 3 המשפחות: ישראל ומרדכי אורבך ומשפחת ויסמן-וינר, התברר כי האדמה מתאימה לגידולי שלחין.

לאחר משא ומתן עם אנשי קק"ל ובראשם יוסף וייץ ואברהם גרנובסקי, שהיה יושב ראש קק"ל, הם קנו 60 דונם מאדמות פלטינסקי, במחיר של 800 לירות ארץ ישראליות, שנועדו לשלוש חלקות: לישראל אורבך, מרדכי אורבך ועבור וייסמן-וינר.

בשנת 1928 התיישבו במגדיאל וגרו ברחוב הרצל 9. באותו מתחם הייתה גם נחלת האח מרדכי אורבך, ובין שתי החלקות חצצה נחלת "המרווה" שבה נחפרה בשנת 1925 הבאר הראשונה במגדיאל.
בשנת 1928 – 1929 נולד לטוני וישראל הבן דוד.
מרדכי נישא בווינה שבאוסטריה ולזוג נולדו שני בנים, האחד פרידריך אאורבך.
בשנת 1928 עלה מרדכי ארצה בגפו  ונישא לריזל בורנשטיין, בתו של משה ממגדיאל ולזוג נולדה הבת אילנה.

ישראל ומרדכי היו חקלאים ובעלי פרדסים. שניהם זכו לנחלות שהשתרעו על שטח של כ- 20 דונם ברוטו לכל אחד. השניים בנו את ביתם והקימו רפת ולול. סיימו את בניית בניין הלולים והרפת עם הגדר מסביב לחצרות ובניין המחסן. לרשותם עמדו 26 תרנגולות והם יחלו ל-60 תרנגולות שיטילו 7,200 ביצים בשנה.
שני האחים הכינו משתלות קטנות של ציטרוסים(סוגי הדרים) וניגשו להכשרת המטעים על שטח של 9 דונם. הם נטעו 40 – 50 שתילים לדונם. אחר המטעים החלו בנטיעות הפרדסים בשטח של 8 דונם. הפרדס ניטע רק לאחר שנחתם חוזה על קבלת המים מהבאר של שמואל זוכוביצקי-זקיף. 6 דונם יועדו למספוא ודונם וחצי - לירקות.
ביוני 1929 קנה ישראל 2 פרות דמשקאיות , ואחיו מרדכי קנה פרה אחת . לכל משק היה פרד. לישראל הייתה משתלת הדרים שסיפקה שתילי הדרים לכל רחבי הארץ.

נשק חוקי כמעט ולא היה במושבה, רק כמה תושבים קנו רובי ציד וקיבלו רישיון לאחזקתו מידי הבריטים. למרדכי אורבך היה רובה ציד ברישיון – רובה דו קני שהיה מוחזק בצורה טובה ביותר – הקנים היו מלוטשים ונקיים מכל רבב, המסתכל דרכם היה רואה את פנים הקנים כראי.

בינה  למדה בסמינר למורות וגננות בירושלים ועבדה כגננת בבית חנן, נטעים ועפולה. היא התמנתה למפקחת על הגנים במשרד החינוך.
דוד  אורבך היה תעשיין.

מרדכי אורבך נפטר צעיר לימים. עם מותו של מרדכי אבד למושבה תושב שנשא בתפקידים ציבוריים: בוועד המושבה ובמוסדות הכלכליים שלה. אף רעייתו ריזל נפטרה בדמי ימיה. הזוג  השאיר אחריו ילדה צעירה – אילנה שאומצה על ידי משפחת גרושקביץ.
אילנה נישאה לשרגא גלזר.

פרידריך אורבך, בנו של מרדכי, זכה לנחלת הוריו לאחר מותם. פריץ נישא לשושנה שפירא בתו של זקן השומרים אברהם שפירא מפתח תקווה. הפרדס של מרדכי נמכר למשפחת פרנקל.    

 

קברי המשפחה :

מרדכי אאורבך נפטר בסיוון תרצ"ז - 1937 בהיותו בן 50 שנה.
ישראל אורבך נפטר ב-21 ביוני 1945 בהיותו בן 51 שנה.
טובה טוני אורבך נפטרה בשנת 1993 וקבורה בירושלים.
בינה אמסטר לבית אורבך נפטרה בשנת 1988 וקבורה בנחלת יצחק.
דוד אורבך נפטר בשנת 1998 וקבור במושב אשלים.
ריזל אורבוך בת ר' משה בורנשטיין נקטפה בדמי ימיה בת ל"ד (34) שנה, י' אלול תרצ"ז.

 

רשמה: שמחה קליין, הצריף הראשון