גולדברג יחזקאל וטובה.
טובה ויחזקאל גולדברג
יחזקאל נולד למאיר ומרים גולדברג, בשנת 1902 בעיירה סקרנביץ, שבפולין.
טובה (טויבע) לבית טינסקי נולדה בשנת 1901 בעיירה סקרנביץ, שבפולין.
משפחתו היתה מן החסידים ויחזקאל למד ב"חדר".
יחזקאל עלה ארצה בשנת 1924, כשהוא בן 23, יחד עם יוסף ורדיגר, אף הוא ממגדיאל, השניים הגיעו לנמל יפו ומשם פנו לתל אביב שם נפגש יחזקאל עם שאר מייסדי מגדיאל שאתם נמנה.
טובה אשתו בת ה-24 ובתו בלהה שנולדה בשנת 1923 נשארו בפולין ורק כשהסתדר, עלו בעקבותיו.
כשעלה מאיר האב ארצה, פתח חנות בתל אביב.
שמואל זוכוביצקי-זקיף בספרו בעמוד 81 מ"גלות למולדת" כותב על יחזקאל כך:"הוא היה צעיר צנוע שעבד בכל עבודת פרך. בעל שכל בהיר ומחושב. הצעותיו ודבריו היו בהירים, הגיוניים ושקולים".
יחזקאל שילם 5 לירות מצריות וקנה 50 דונם אדמה ברחוב סוקולוב שבמגדיאל. 8 – 10 דונם היו ליד הבית, 12ועוד כ-30 דונם ברחוב סוקולוב וברחוב הפרחים בסמוך לכביש 531.
בתחילה גר יחזקאל אצל משפחות במגדיאל, כמו: פינקלשטיין ברחוב סוקולוב 7, במחסן אצל ליור ברחוב חנקין
ב- 1926 – 1927 כשבנה את בית האבן ברחוב סוקולוב 5 הצטרפו אליו אשתו ובתו.
מבחוץ היה הבית עשוי מבלוקים חשופים. בבית היו 3 חדרים, מטבח של 1.5 מטר מרובע, המקלחת היתה ברפת, השירותים על יד הרפת. ב- 1949, אחרי מלחמת השחרור טויח הבית.
הוא השקיע 420 לי"מ עבור 4 פרות ערביות, 1 גזעית, סוס ועגלה, רפת וכלים שונים הנחוצים למשק.
בחצר המשק הסתובבו תרנגולות ואנו הילדים נהגנו לאסוף עבורם ריג'לה(סוג של עשב), שממנו ניזונו. התרנגולות שימשו לתצרוכת הבית. בחצר גדלו עצי פרי כמו: גויאבה, לימון, שזיף, חבוש, אשכוליות, אגוז. נטע פרדס ודגל ברעיון של עבודה עברית. בשעה שפסק היצוא בזמן מלחמת העולם השנייה, נאלץ לעקור את הפרדס והסב את השטח לגידול תפוחי אדמה.
הוא קנה משאית יחד רחמים בנימיני. יחזקאל היה הנהג ובנימיני עוזר נהג. במשאית הובילו סחורה ממקום למקום, עד עירק ודמשק בירת סוריה .
לימים ניהל יחזקאל משרד להובלות, בקיוסק של אופטובסקי שבדרך רמתיים. שם התייצבו כל הנהגים לקבל את עבודתם. . הוא ניהל את המשרד במרץ עד שיצא לגמלאות באמצע שנות ה-60 של המאה העשרים.
יחזקאל עסק גם בפעילות ציבורית ונמנה על חברי הוועד הראשון ומועצת מגדיאל. נמנה עם המפלגה הפרוגרסיבית – העובד הציוני שבמרוצת השנים הפכה לליברלים.
ניהל בהתנדבות, ביחד עם אליעזר זיו אב את לשכת העבודה.
טובה היתה עקרת בית ונהגה לתת מתן בסתר. אף אהרון כהן נהנה מנדיבותה כשהיתה משאילה לו מכסחת דשא, היה מכסח ומחזיר לה.
האחות בלהה נולדה ב-1923,אסתר נולדה בשנת 1929 גדליה נולד 1933.
גדליה למד בבית ספר מזרחי ובכיתתו למדו: עקיבא פרסמן, ישראל גור-גרושקביץ, רחל איוניצקי שהיתה מלכת הכיתה, גדיאל שץ, רבקה חבה, עמוס ליור.
גדליה הצטרף לתנועת הנוער "מכבי" עד שבשבת אחת הגיעו 3 חברה מכפר מל"ל וביניהם אריק מנדל , יואב מללי ומשה נדב לשכנעם לעבור לנוער העובד כשיואב ישמש כמדריך. הם הקימו סניף של תנועת הנוער העובד והלומד מאחורי מועצת הפועלים בדרך מגדיאל והיו מרכז כל הסביבה.
במלחמת השחרור כשהיה גדליה כבן 15 – 16 שימש כ"רץ" של מפקד ההגנה בישוב, נחמן תמרקין. ערב אחד הלך לצידו לפרדס של שאנטי ובדרך ירו עליהם. גדליה נשכב על ידו ואחר התרוצצו בין העמדות להעביר מסרים, וציוד חיוני. על המושבה מגדיאל ירו ללא הפוגה במשך 10 ימים ובדלת ביתנו היה נעוץ כדור שלא חדר פנימה.
גדליה שירת בחיל התותחנים עבר קורס קצינים שלב א', עבר לבית ספר לקצינים והיה למפקד כיתה – מ"כ. במילואים עבר לחיל התותחנים ושירת 12 שנה וסיים לאחר מלחמת ששת הימים שבה לקח חלק פעיל בשחרור ירושלים. עם מוטה גור שהיה מח"ט. גדליה השתחרר בדרגת סגן אלוף.
גדליה נישא לרחלה לבית גולדברג מכפר ויתקין ומשנת 1954 גר הזוג בכפר.
במסגרת תנועת המושבים שימש מרכז אגף הנוער, ועדת המשק ומזכיר תנועת המושבים.
בשנת 1988 נבחר מטעם מפלגת העבודה כחבר כנסת וכיהן בה עד שנת 1992.
משנת 1992 – 1996 שימש כיושב ראש ועדת הכספים.
אחרי פרישתו התמנה כיושב ראש הנהלת תנובה למשך 5 שנים.
חבר מועצת המנהלים ב"אוֹסם".
יושב ראש חבר הנאמנים במכללה הטכנולוגית במדרשת רופין.
לזוג נולדו 4 ילדים: גונן מכפר יחזקאל, תמיר מכפר ויתקין, הדס מצורן, ברק מכפר ויתקין. להם 14 נכדים.
אסתר למדה בבית ספר מזרחי יחד עם יהודה ליכט וחנה רוטנברג-שוורץ
אסתר המשיכה ללמוד בגבעת השלושה וגדליה למד בבית הספר המקצועי "שבח" בתל אביב,
נישאה ליעקב ברנר מרישפון ולהם 2 ילדים: אסנת ויובל.
בלהה סיימה את לימודיה במזרחי החלה ללמוד בכיתה ט' בכפר סבא. עקב המצב הקשה ששרר בקרב החקלאים בימי מלחמת העולם השנייה. היא פנתה לעבוד באריזה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. בהמשך למדה בסמינר תלפיות ועבדה כמורה בטבריה. היא נישאה לישראל מאייר וגרה בקיבוץ שדות ים. ילדיהם ענת, שלומית ואודי.
טובה ויחזקאל נטמנו אחרי מותם בבית העלמין של מגדיאל ועל המצבות כתוב כך:
טובה גולדברג ממייסדי מגדיאל נולדה י' כסלו תרס"א (1901) ונפטרה ט' חשון תשל"א – 1971.
יחזקאל גולדברג ממייסדי מגדיאל נולד ט' אדר ב' תרס"ב (1902) ונפטר כ"ט סיון תשל"ח – 1978.