שיכון גיורא
שיכון גיורא - 1962
בתחום, שבין רחוב הבנים מצפון, הנריאטה סאלד ממערב, עומק של חלקה ממזרח לרחוב הבבלי, ועומק של חלקה מדרום לרחוב סעדיה גאון (לפי מיכל פירסטון, אדריכלית.(
לאחר קום המדינה סופחו למושבות: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר, אדמות קק"ל ואדמות ביאר עדס ואבו קישק. בשנות החמישים והשישים של ה-120 הוקמו על חלק מאדמות אלו
שכונות עולים אשר נועדו לאכלס את גלי העלייה הגדולים שהגיעו למקום ואשר הגדילו את מספר התושבים ביישוב.
שכונת גיורא הוקמה אף היא, בשנת 1962 למען העולים ומפוני מעברת רמתיים והיו בה: יוצאי מרוקו, פרס, רומניה ועירק.
נקראת על שם שר השיכון ד"ר גיורא יוספטל (1912 – 1962), שנפטר אותה שנה. היה מבכירי הסוכנות היהודית החל משנת 1945 – 1956 ושימש ראש מחלקת הקליטה וגזבר הסוכנות. כיהן כחבר כנסת בכנסות ה-4 וה-5.
בין השנים 1959 – 1962, היה שר העבודה ושר השיכון והפיתוח.
רעייתו, סנטה יוספטל, ביקשה להנציח את שמו. וכך, במרבית הערים הוקמו שכונות או רחובות שנקראו גיורא או יוספטל כמו השכונות בהוד השרון ובכפר סבא השכנה.
בשכונה נבנו כמאתיים יחידות דיור בשתי צורות בנייה: בתים צמודי קרקע ובנינים ארוכים בני שתי קומות וכמה כניסות, בכל דירה שני חדרים.
מהסוכנות קיבלו המשפחות מיטת ברזל, שתי שמיכות לאדם, שולחן קטן ושני כיסאות.
רוב התושבים בה היו שומרי מסורת והוקם עבורם ברחוב הבבלי בית כנסת, שנחלק לשלושה חלקים שיועדו לפרסים, למרוקאים ולעירקים. לרומנים הוקם בית כנסת, ברחוב הבנים.
ילדי השכונה למדו בבית הספר ממלכתי א', שברחוב בן גמלא (כיום, בניין העירייה).
מרפאת קופת חולים הוקמה ברחוב מנוחה ונחלה. לאוכלוסיה המבוגרת נפתח מועדון ברחוב ירושלמי, אשר מומן מכספי ההסתדרות וחברת עמידר והפך למרכז חברתי למפגשי חברה ולמשחקים.
במשך הזמן, נפתחו הדלתות ונוצרו יחסי חברות בין תושבי השכונה וזאת ניתן לזקוף לזכותו של המועדון, שבו החלו האנשים להכיר זה את זה.
בשנים, 1971 ו- 1976 בוצעו שיפוצים בשכונה, הוקמו גינות ותאורת רחוב.
ערך אדריכלי, נופי, אסתטי, עירוני
.1 שכונת העולים היחידה שתבניתה אורטגונלית.
.2 שכונת העולים היחידה שבתחומה עירוב של שיכונים ובתים פרטיים.
ערך היסטורי
.1 דוגמה לשכונות העולים שנבנו בתחומי הוד השרון בשנות
החמישים והשישים.
להלן רחובות בשכונה: