שכונת רמתיים
רמתיים, המושבה - 1925
אחת מארבע המושבות שהתאחדו להוד השרון
את המייסדים שבאו להקים יישוב במקום הקדימו כמה משפחות חלוצות, שהתמקמו פה עוד טרם נקבע שמו. והן:
משפחות ביצ'קוב שרכשה את הקרקע כבר בסוף המאה ה-19.
משפחת גליניק, שרכשה קרקע ב-1912 והתיישבה בה ב-1923.
משפחת כהן שרכשה אדמות ב-1914.
משפחת קאופמן שרכשו ב-1924 אדמה שחלק ממנה היא כיום (2020), גבעת הכיבוש.
ולואי רוזנבלום שרכש אדמות עבור בני משפחתו שיעלו לארץ ישראל, וב- 1923 כבר התיישבו בין רחוב המקשר לירקונה.
לימים יקרא "יישוב לואי רוזנבלום".
בחודש תמוז תרפ"ה, יולי 1925, נרכשו האדמות uהמושבה הוקמה בתחילה על ידי קבוצה של 13 מייסדים שֶׁכִּנּוּיָהּ היה - קבוצת הרווקים כי רובם לא היו נשואים, כינוי נוסף היה - קבוצת ההולנדים כי הגיעו מהולנד שם למדו חקלאות ואף חיו בה. הם רכשו 200 דונם אדמה מידי חברת "גאולה" כדי להקים עליה ישוב.
קבוצה זו התיישבה רובה לאורך דרך רמתיים כיום.
ב- 1929 הגיעה עוד קבוצה בת 18 מתיישבים על מנת להרחיב את שטחה של רמתיים בעזרת כספי הקרן שהעמיד הנדבן ההולנדי יוסף האוטהקר.
קבוצה זו כונתה "קבוצת האוטהקר" או הי"ח
היישוב החדש כלל בנוסף ל-5 החלקות של המשפחות החלוצות, את החלקות הפרטיות ו-2 מגרשים ציבוריים.
לאחר שהתיישבו הציע אָברהם גפני את השם: "רמתיים". כביטוי לטופוגרפיה של השטח שבה היו 2 גבעות רמות ושקע ביניהן. רמה אחת הייתה מדרום, ליד תחנת הדלק של חברת "דלק" והרמה השנייה הייתה מצפון במקום בו עומדת כיום 2020 העירייה.
על הגבעה הדרומית, במגרש הציבורי, הוקם צריף ששימש כמחסן בו אוחסן כל רכוש הקבוצה, משק החי, מספוא וזבל כימי. מאוחר יותר קנתה הקבוצה צריף נוסף והעמידה אותו מצפון למחסן והוא שימש למרכז חיי המתיישבים. בו התנהלו:
• מזכירות המקום.
• גן ילדים,
• מרפאה.
• מחסן לבעלי חיים.
• מחסן כלי עבודה ודשן.
• נערכו אספות המתיישבים.
הצריף נקרא בפי כל "צריף ההולנדים".
הצעות לשם הישוב:
יוסף קריגר הציע- ירקונה או כפר ירקון, בגלל הקרבה לירקון
דב קנטרוביץ הציע- חצרות(מהתנ"ך)
גפני הציע- כפר רמתיים המבטא את השטח- שתי רמות בולטות בשטח ושקע ביניהן, הוא הוסיף כי ראה מפה עתיקה לפיה היה בעבר יישוב בשם רמתיים, בשרון.
השם-כפר רמתיים התקבל ברוב קולות.
כל אחד מהמתיישבים החל לבנות את ביתו. את הבתים בנו ממערב ולאורך מה שקרוי היה "טאריק אל-סולטן" כיום רחוב בן גמלא.
בשנת 1927, היו ברמתיים 13 משפחות, לפי א"ב: יעקב אא, שמואל אמסטרדמר-אמסטרדם, יוסף בינדר, יחיאל בראון, אברהם גפני, יהודה היכל-טמפלינסקי, משה לוין, שלום לרנר, אריך מוזס, דב קנטרוביץ, יוסף קריגר, מאיר שְׂחָפ ויעקב שפר.
ובשנת 1927 גם העמיד קרל-יוסף האוטהקר מהולנד, קרן לרכישת אדמות נוספות ביישוב. בכסף זה קנה אריך-בנימין מוזס מהשיח, שאקר אבו קישק, 360 דונם נוספים, אותם חילק ל-18 חלקות ועליהן התיישבה קבוצה נוספת שנקראה "קבוצת האוטהקר". כהוקרה להאוטהקר, הוחלט לקרוא על שמו רחוב ביישוב, לימים שונה שם הרחוב לבן גוריון ולידו קראו שדרה על שם האוטהקר. האוטהקר נפטר בשנת 1967.
תכנון המושבה כמו גם הכנת התכניות והמפרטים לבניית הבתים ומבני השירות נעשו על ידי המחלקה להתיישבות חקלאית. בכל חלקה הוקמו שלושה מבנים: בית מגורים, לול ורפת.
הלול הוקם ראשון, ולאחר שסיימו לבנותו השתכנה בו המשפחה עד לסיום בניית בית המגורים.
כל המבנים במושבה מלבד בתי המגורים של גפני וקנטרוביץ, נבנו על ידי הסוכנות היהודית.
מהולנד הובאו ארצה תרנגולות, פרות הולנדיות משובחות, עיזים וארנבות.
ליד כל בית עמדה רפת עם שתי פרות, לול עם עופות, ופרדס של חמישה דונמים.
בשנת 1928 קנה מוריס-משה לוין חלקה בת 14 דונמים במושבה (השטח מרחוב הבנים עד אנשי בראשית, מבני ברית עד האורנים ש.ק.) ונטע בה פרדס. בשנת 1934 חפר במקום באר (באזור מגרש החניה של אזור המלאכה ברחוב בני ברית, 2020 ש.ק.), שהיתה היחידה שנחפרה במושבה ואפשרה לתושבי רמתיים להתנתק מאספקת המים ממגדיאל. עד אז משכו תושבי רמתיים צינור מים מהבאר של מגדיאל.
מיהו יוסף הַאוּטהָקֶר? נדבן ציוני הולנדי, שתרם כספים רבים ועזר לרמתיים ולישוב היהודי.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 הוקמה חברת "מָבּוּע" לאספקת מים.
1934 הוקם בית הספר הראשון, ברחוב בן גמלא
החלו לקום ברמתיים שכונות כמו: 1935 שכונת פועלים א',
|
בתמונה: נראת רמתיים בתחילת דרכה. |
לאורך הכביש הוקמו: תחנת דלק, של אמסטרדמר, חנויות ובתי מלאכה, בתי קפה ומסעדות. הקיוסק של משפחת אופטובסקי (במקום בו עומדת החנות "מ.א.ש" 2020) שימש כמקום מפגש כי היה בו מקלט רדיו ובצמוד לו תא טלפון ציבור.
שלום ודורה לרנר הקימו את המסעדה הראשונה(כיום פיצה דומינוס" 2020), שאחר הצהרים והערב שימשה כמועדון שחמט ומקום למסיבות והרצאות.
ערב קום המדינה מנתה רמתיים 1500 תושבים על שטח של 2,300 דונם.
לאחר הקמת המדינה, נקלטו בה כ-600 עולים חדשים, ששוכנו במעברות, שם שהו זמן מה והועברו לנווה הדר, כפר הניצחון(גני צבי) ונווה נאמן, שהיו לימים שכונות עולים ברמתיים.
בשנת 1949 הפכה רמתיים למועצה הראשונה במדינת ישראל.
ב 1951 התמזגה רמתיים עם הדר והיישוב נקרא "הדר רמתיים". עד לאיחוד ב-1964.
הרחובות בשכונה: