קבוץ יסודות - מושב יסודות

בחנוכה  1945 , הוקם קבוץ יסודות. בין הרחובות ששת הימים וכנרת כיום, 2020,  
בגבול ביר עדס דאז. והיה במקום עד 1948.
המייסדים הראשונים נמנו על תנועת פועלי אגודת ישראל, שעלו מהונגריה, רומניה, גרמניה, פולין וצרפת. בתחילה גרו באוהלים ובישלו על פרימוס.
כיוון שהיה קבוץ דתי של אגודת ישראל, דבר ראשון הקימו בית כנסת.

הצריפים הראשונים שנבנו היו מאסבסט ועץ, אחד מהם שימש בית כנסת, רוב חבריו היו נשואים עם ילדים וחלקם רווקים, נקלטה גם קבוצה מעליית הנוער שמנתה כ-15 נערים ונערות, שחצי יום למדו וחצי יום עבדו.
בקבוץ הוקם גן ירק ובו עגבניות, מלפפונים, גזר, צנון לצרכי חברי המשק ולמכירה, רפת עם 8 פרות 2 סוסים באורווה.
ההכנסות היו משותפות לכולם. הגזברים היו מרדכי שטרן ושרגא רפ. בראש ההנהלה עמד נפתלי גולדשטיין. 
נשים עבדו בפרדס של אסאו במגדיאל וגברים בפרדס ובגן הירק אצל וינר במגדיאל.
במלחמת השחרור ירו ללא הרף, מהכפר השכן ביר עדס לעבר יסודות באחד מתקריות הירי פרצה שרפה באחד הצריפים, שכילתה את כל הצריפים ואיימה על כל המשק, בין המצילים היה אריק שרון וחבריו, מכפר מל"ל השכנה.
במקום הצריפים השרופים בנתה הסוכנות היהודית 3 בתי אבן עם גג שטוח ואחד מהם שנותר,עומד עד היום בפינת רחוב כנרת וששת הימים.

בסופו של דבר מנה הקיבוץ כ-200 איש.

בקבוץ התגוררו-       
שרה גייגר, שהיתה מורה חיילת בקיבוץ יסודות, שלמה צוויפרל ממגדיאל, בצלאל גרין מרמתיים,
דר' גדעון שטיאט מתל אביב.

מספר בצלאל גרין, תושב רמתיים, אחד הנערים שנקלטו בקבוץ-

אנחנו גרנו באוהלים.
בין הקבוץ לכפר הערבי השכן בִּיר עָדָס הפרידה גדר תיל .
מהכפר הערבי צלפו עלינו כל הזמן יום אחד ירוש כדור זרחן, שנכנס לצריף המכבסה והעלה אותו באש ואתו נשרפו גם 2 הצריפים האחרים.
כשנשרפו הצריפים, בנתה הסוכנות היהודית במקום, 3 בתי בטון עם גג שטוח.

בשעת סכנה הוציאו אותנו מהקיבוץ ושהינו בבית משפחת אלישיב ברחוב חנקין פינת נצח ישראל.
סדר היום שלנו הילדים/נערים בקיבוץ היה:

•           לקום בבוקר ללכת לחדר האוכל
•           להתפלל
•           ללמוד בבית הספר, שהיה באחד החדרים
•           לעבוד בגן הירק, שהיה מעבר לגדר לכיוון ביר עדס

בקבוץ היו לנו רובה איטלקי, 2 רובים קנדים רובה סטן ואקדח.
כשנשמעו יריות הגיעו האנגלים ושאלו בתמימות: "מי ירה?"
הכניסה לקבוץ הייתה מתוך הפרדס מכיוון רחוב חנקין כיום (2020)

רשמה: שמחה קליין, הצריף הראשון, 2020