כשהגיע יעקב נפרסטק למגדיאל ובא להתפלל בבית הכנסת פגש אותו הרב דב מעייני והתעניין מאין הוא? כשענה יעקב כי הוא מצייר ובזכות הציור ניצל בשואה, הציע לו הרב לצייר ולקשט את קיר בית הכנסת הגדול והריק.
יעקב התגורר עם רעייתו תחילה אצל משפחת קולברג ברחוב סוקולוב 9.   עבר לרחוב אנצילביץ' 4. ובשנת 1958 עברו לרמת גן.

תאור הציור:
מספר שמואל בנו של יעקב נפרסטק:
"את הציור בבית הכנסת צייר אבא יעקב בשנת 1947 . הציור הוזמן  על ידי הרב, דב מעייני, רבה של מגדיאל . זמן רב ארך לצייר אותו, ידוע כי ההתלהבות מהציור הייתה גדולה. הציור הוא מונומנטלי והיה עוצר נשימה. ציור תלת מימדי מדהים ביופיו ובצבעיו. אירוע חנוכת הציור לווה בהכנסת ספר תורה שהובא מהשואה ותהלוכה". 


משני צידי החלונות מצויירים שני עמודי שיש,  המציינים את עמודי הַתָּוֶךְ, יכין ובועז, שהיו בבית המקדש של שלמה המלך.
משני צידי ארון הקודש מצויירים כלי הנגינה המוזכרים בספר תהילים:
פרק צח- "... בְּ֝כִנּ֗וֹר ... ובַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר"
ופרק קנ- "הללוהו, בתקע שופר... בנבל וכינור...בתוף ו... במינים ועוגב".
אלו כלי הנגינה ששימשו בבית המקדש של שלמה המלך. הם מצויירים כאילו תלויים על הקיר ויש רק להורידם ולנגן. מעל ארון הקודש לוחות הברית מצויירים ומשני צידם אריות. מצד שמאל מצוייר קבר רחל, מצד ימין מצוייר הכותל המערבי,  למעלה מצוייר כתר תורה.
עם הזמן נמחק הציור ונותר רק כתר התורה שאותו שיחזרה הציירת בתיה אפולו, שגרה תקופה קצרה במגדיאל.

גם על תיבת התפילה צייר יעקב נפרסטק ציור באותם הצבעים, לזכר הוריו שנספו בשואה. הציור קיים עד היום, 2021.

יעקב נפרסטק הצייר, נפטר 1987.

בתמונה העליונה- ציור הקיר שצייר יעקב נפרסטק על הקיר בבית הכנסת.
בתמונה התחתונה- הציור על דוכן התפילה שקיים במלואו עד היום.

רשמה: שמחה קליין, הצריף הראשון 2021