צבי-הרשל סלוביק-זמיר, נולד בשנת תרס"ו - 1906 לדינה ולאריה סלוביק, בזמברוב שבפולין . עוד בהיותו ילד השתתף בהפגנות של פועלי ציון ונתפס בידי המשטרה הפולנית ונלקח לבית הסוהר.  בהיותו בן 20 היה פעיל חברתי וציר בפולין. עלה ארצה בשנת 1926 והצטרף יחד עם אפרים סקידלסקי (אף הוא מגדיאלי) לקיבוץ גבעת השלושה ליד פתח-תקווה. באותה שנה  עברו שניהם  לגור במגדיאל ועבדו בחקלאות ובבניין.
צבי היה פעיל בעסקי ציבור, ארגן את הפועלים, ושימש שנים כמזכיר מועצת הפועלים במגדיאל.

בבחירות שהתקיימו ב-1950 עמד בראש רשימת מפא"י ונבחר לראש המועצה של מגדיאל .
הוא נבחר בשנית לתפקיד זה בבחירות שנערכו בקיץ 1955, ושימש בכהונה זו עד סוף 1959.

שרי ממשלת ישראל ביקרו בביתו וביניהם: בכור שטרית, גולדה מאיר, פנחס ספיר . 
הוא הוסיף לכהן בתפקידו עד סוף 1959. בבחירות לכהונה השלישית נבחר ברוך ליטאי וצבי זמיר המשיך לכהן כחבר מועצה עד 1964. 

בתקופת כהונתו הוקם מפעל מים להשקיה ולשתייה, הוקם מגדל המים בגיל עמל. עוּבְּדָה תוכנית מִתְאר לפיתוח המושבה, ניבנו מוסדות ציבור, הורחבה התאורה ברחובות, הוקמו מבנים לחינוך יסודי ומקצועי, נפתח בית תרבות, נסללו כבישים ונחנך הגן ציבורי במרכז המושבה, הוקם בית הספר שפרינצק ומבנים לחינוך יסודי ומקצועי.

בשנת 1957 עברה המועצה שישבה במבנה בית הכנסת לקומה השנייה מעל הדואר בכיכר אוסישקין.
 

בתקופת כהונתו של זמיר, קלטה מגדיאל 3,000 עולים מהתימנים עליית "מרבד הקסמים", ועירקים מעליית "עזרא ונחמיה". 
בשנת 1957 נסלל כביש ומדרכה ברחוב הרצל.
ב-4 בינואר 1957 ערך זמיר טקס חנוכת בית לספריה שהוקמה בבית זקיף".

בשנת 1964 החברים שנמנו על ועדת המיזוג בין הדר רמתיים ומגדיאל היו: צבי זמיר, אהרון פטישי, חנוך דאום, ברוך ליטאי, דוד לוי, יצחק טייבלום, ויחיאל נחשון.

ב-2 בדצמבר 1964 במעמד סגן שר הפנים- ד"ר ישראל שללמה בן מאיר, דב רוזן- מנהל המחלקה לעיריות ומועצות מקומיות, חברי המועצה ונכבדים הוכרז המיזוג בין הדר רמתיים ומגדיאל,  והמושבה החדשה נקראה "הוד השרון". בנימין אבן נבחר ברוב קולות לכהן בראשות המועצה החדשה וסגנו היה ברוך ליטאי.

לאחר פרישתו מכהונתו, עבד במרכז החקלאי ובמדור החקלאי ליד מועצת פועלי ת"א-יפו.

סלוביק זמיר צבי נפטר ב-9 באפריל 1981, ה` ניסן תשמ"א ונקבר בבית הקברות מגדיאל.

רשמה: שמחה קליין, הצריף הראשון, 2020