קיבוץ עין השרון לימים שער העמקים – חרתיה 
                                                                                                   
בראשית צעדיו העצמאיים בארץ הועמד הקיבוץ בפני השאלה בדבר מקום השתקעותו. הישאר בחדרה או יעבור למגדיאל אשר בשרון הצעיר? נערך ויכוח בהשתתפות נציג הועד הפועל של הקיבוץ הארצי וסוכם לבסוף לעבור למגדיאל. לאחר ביקור שליחים במושבה זו ומשא ומתן עם המרכז החקלאי על מגרש, אוהלים, צינור מים ועוד, יצאה באחד מימי חודש מארס 1930 קבוצה ראשונה בת 3 בחורים ו- 2 בחורות  לתקוע יתד במגדיאל.
עגלון חדרתי הוביל את האנשים עם מעט מטלטליהם אל תחנת הרכבת בחדרה, משם נסעו ברכבת עד תחנת קלקיליה ומשם הלכו ברגל, בעקבות 2 גמלים שעל דבשותיהם הועמסו המטלטלים, עד הגיעם בדרך החולית אל חורשת האקליפטוסים שבקצה מגדיאל (כיום היער ברחוב אסירי ציון). בפינת החורשה, הוקם האוהל הראשון. 
ועד מהירה התמלא המקום באוהלים לבנים ונקבע כמקום המחנה הזמני של הקיבוץ.     
 

בימי האביב והקיץ היתה מצויה במגדיאל עבודה כמו: תלישת תורמוסים והצנעתם בקרקע לשם דישונה, נטיעה ועבודה בפרדסים.

ביוני 1930 כבר מנה הקבוץ 45 חברים. האנשים היו צעירים בני 20 – 22, חסרי נסיון.

בנובמבר 1930 היה מספר החברים 55  כשהגיע הסתיו, נסגרו הפרדסים הצעירים ובמושבה שָׂרַר מחסור בעבודה, שאילץ לחפש דרכים להתפרנס. קבוצות חברים יצאו לחפש עבודה בסלילת כבישים בעמק, במשתלה בשכונת בורוכוב, בלול בקיבוץ מזרע, במטבח במשמר העמק, בטיפול בתינוקות בירושלים. קבוצת חברות יצאה לעבוד במשק בית בתל אביב. רק קבוצה קטנה של חברים נותרה במקום ומצאה עבודה בחפירת תעלות, בעקירת עצי אקליפטוס, בבניה ועוד.

בימי האביב התחדשה שוב העבודה בפרדסים ובנטיעה חדשה, ב-1931 החלו עבודות בכביש פתח תקוה רעננה.

ובסוף השנה השנייה לקיומו נמנו בקבוץ 70 חברים.

המצב הכלכלי היה בכי רע, לא פעם הלכו החברים לישון על בטן ריקה.                                      

באותם ימים נקרא הקיבוץ "משמר השרון" ואחר כך הוחלף ל"עין השרון".

 

וזה היה תוכן המכתב שנשלח מההסתדרות הכללית אל הקבוץ במגדיאל:

גרעין של הקיבוץ
"השומר הצעיר" מיוגוסלביה                                                               משמר העמק 29.5.1933

אל קבוץ "משמר השרון"
מגדיאל

חברים יקרים,
בזה אנחנו רוצים רק בקיצור להודיע לכם שהחלטנו להתאחד אתכם ובזמן הכי קרוב לעבור אליכם.
הקבוצה הראשונה של 3 בחורים כבר ביום החמישי או השישי והם ימסרו לכם כל הפרטים.
אנחנו ניגשים בתקוה רבה ורצון גדול לחיינו המשותפים שעומדים לפנינו.

להתראות!
בשם הגרעין:
הלל לבני

 

 

באחד הימים התבשרנו כי משלחת המוסדות המתיישבים ובה החבר גוברמן יצאה לאתר מקום ומשבצת קרקע להתיישבות עבור קיבוצנו אשר במגדיאל. בין חברי המשלחת היו: י. וייץ, הרצלפד, בדר וברוך לין.

בדרך מקרה, כשהמשלחת חזרה מסיורה בעמק בכביש משמר העמק – חיפה, הצביע וייץ לעבר הגבעה מזרחית לקישון וסיפר כי מסביב לגבעה נרכש באחרונה על ידי הקרן הקיימת שטח לא גדול.

מיד עלו על הגבעה, העיפו מבט מראשה השומם אל הכרמל, אל יערות האלונים והליבנה שמסביב, אל חיפה ועמק זבולון ובעיניהם נדלק אור: זהו המקום!

מספר ישעיהו וגנר מתל אביב בתכניתו של משה טימור שישי אישי ברשת ב'.
 בדצמבר 2009 בן 94
עלה לארץ בשנת 1933 במסגרת גרעין לכיבוש שער העמקים מרומניה, באוניה עם סרטיפיקט.
הם הקימו את הקיבוץ במגדיאל וההשלמה הקימה אוהלים בחורשת האקליפטוסים עד שהקיבוץ יצא להתיישבות.
ישעיהו נשאר בארץ ועבד בבנין, בתחילה בפרדס. בהתחלה הביאו את החוֹרָנִים מחוֹרָן ללא בגדים שעבדו בפרדסים, היתה שיטה – בקצה השורה תלו חלווה ומי שהיה מגיע ראשון היה מקבל אותה.
כשהתחילה המלחמה נגד העבודה הערבית, הביא ארגון האכרים ממרמורש שברומניה עובדים יהודים שהחליפו את החורנים הערבים.

 

רשמה:שמחה קליין, הצריף הראשון