בשש השנים הראשונות, עד שהחלו הפרדסים להניב פרי, עבדו אחדים מבעלי המשקים בתור פועלים במטעים ובפרדסים של קבוצת איזקסון ורוקח או במשק שיפר. פעילותו של נחום שיפר בכפר הדר הייתה חשובה ביותר: במשקו פותחו לא רק פרדסים ומטע בננות, אלא גם לול ורפת, ונעשו הניסיונות הראשונים לגדל תפוחי אדמה. מנהל משק שיפר היה עשהאל צוקרמן, ורוב העובדים באו ממגדיאל. בבוקר היו באים למקום עבודתם ולעת ערב היו חוזרים למקום מגוריהם.לרבים מן הפועלים השכירים, היה כפר הדר מפגש ראשון עם עמל כפיים ועבודת אדמה. הם ידעו מחסור, סבל ובדידות - ואולי בזכות כל אלה התחשלו.

שיפר התכוון ליישב את הפועלים הקבועים שלו בחלקות קרקע שימכור להם בתשלומים. הוא שילם שכר גבוה לפועליו והציע 10 דונמים לכל פועל שיתמיד בעבודתו ויהיה עובד קבוע. בהדרגה הייתה העבודה במשק שיפר לבסיס ולמנוף לפיתוח המושבה הקטנה.

אולם ההשקעה בפרדס הגדול בלעה את כספו של שיפר, משבר הבורסה בניו יורק פגע בנכסיו שבחוץ-לארץ, ובראשית שנות ה-30, כשהתרחב המשבר הכלכלי העולמי, נפגעו גם עסקיו בקנדה, והוא הוכרז בתור פושט רגל. התשלומים לפועלים השכירים לא שולמו במועדם. הוא נאלץ למכור את מרבית קרקעותיו לבנקים שהיו נושיו, וכך זכו פועלים רבים בחלקות אדמה במחיר נוח יחסית, והקימו משקים משלהם.

שיפר בנה בכפר הדר בית גדול ומפואר שעמד בראש גבעה. לימים רכשה עיריית תל אביב את הבית ואת השטח שמסביב לו, ומשנות ה-40 שימש הבית מוסד חינוכי לנערים. צבי גבעתי ניהל את המקום, ויריב אורן - שכבר בהיותו בן 14 קנה לו מוניטין של ספורטאי - נתן לנערים שיעורי ספורט. לימים אכלס המבנה הזה את "בית הנערה" ומוסד לילדים שנקרא "גבעת הוד".

(הרץ אפרים, כהן עמיחי, שער ראשון: תולדות כפר הדר (1927 - 1964), הוד השרון, 1997, חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996)