ועד הכפר היה המוסד הארגוני המוניציפאלי הראשון הנוסד במושבה. ראשיתו עם אותם חברי הקבוצה ההולנדית אליהם נוספו עוד דמויות בולטות שהגיעו ליישוב בראשיתו. נבחרי הוועד היו מהימין ומהשמאל כאחת. ב1932 התחילו לבנות את בית הספר ברמתיים וזמן קצר לאחר מכן, החלו לחפור באר מים במושבה ומ-1936 המים היו של המושבה. ביוני 1933 חל הפילוג הראשון בוועד על רקע שאלת החינוך הנאות לילדים, ומאז נרשמו שתי אגודות שניהלו את ענייניהם במשותף.

בשנת 1943 התאחדו שני הוועדים בגלל גידול האוכלוסייה ונבחרה מועצת כפר אחידה בהנהלת נציגי ציבור הפועלים. המועצה דאגה להקמת בתי ספר וגני ילדים אספקת מים סדירה, סידור דרכים הוחזקת רכוש ציבורי בשטח של 20 דונם. לקראת סוף שנות הארבעים התחילה המועצה הליך שאמור היה ליצור מהמושבה רמתיים ומשכנתה הדר מועצה מקומית. על מנת לאפשר התפתחות נוספת באזור. מהלך זה הושלם בשנת 1949 עם כינונה של המועצה מקומית רמתיים.

בשנת 1949 קבלה רמתיים מעמד של מועצה מקומית, המועצה המקומית הראשונה שהוכרזה ע"י מדינת ישראל ברשומות מיום 11.3.49 ובראשה נבחר לעמוד שלום לרנר. לרנר בתור פועל חקלאי שנים רבות, עסק בפעילות ציבורית ענפה ופעל למען מתן מעמד מוניציפלי רשמי לרמתיים. המועצה סללה כבישים, נבנה בנין ציבורי ונקדחו קידוחי מים, הונח הייסוד למפעל מים עצמאי של המועצה המקומית שהוא הגדול בין המפעלים הקיימים.

בשנת 1951 הוחלט במשרד הפנים להרחיב את שטח השיפוט של המועצה המקומית ולהכליל את כפר הדר, שמה החדש של המועצה המקומית נקבע- `הדר רמתיים`, כששלום לרנר ממשיך לעמוד בראשה.

בשנות כהונתו בתפקיד ראש מועצה (1957-1949) התמסר לרנר לבניין מוסדות חינוך ותרבות, לסלילת כבישים ולהתקנת מדרכות, לשיפור אספקת המים, לטיפוח גנים ציבוריים ולקליטת עולים. כך הורחב גם שטח השיפוט של המועצה מ 2500 דונם ל 15 אלף דונם.

 

בתמונה: בית הקולנוע
(סקירת יישובי הוד השרון, ארכיון הוד השרון)