מייסדי מגדיאל עלו רובם מפולין במסגרת העלייה הרביעית.     לעלייה הרביעית  ניתנו כמה שמות :
"עליית הפולנים", "עליית הבורגנים", "עליית גְרבסקי"* ו"עליית הקיוסקים"**.                                                                                                                                                                                                                                                                                                               
 
* עליית גרבסקי, על שם שר האוצר הפולני, שהטיל מיסים גבוהים על הסוחרים, שרובם היו יהודים, שחייהם הפכו קשים. בעקבות זאת יהודים רבים ביקשו לעזוב ..
** עליית הקיוסקים - כי רוב רובם של העולים הללו הקימו קיוסקים, מסעדות ובתי קפה בתל אביב. קבוצת מייסדי מגדיאל  החליטה, לא להקים קיוסקים אלא  יישוב  חקלאי בארץ ישראל.                                                                                   

     

                                                                                                                                  בתמונה - סמל מגדיאל                                                            

כיצד נוסדה מגדיאל?                                                                                                                                       

ביום שלישי י"ב מנחם אב תרפ"ד, 12 באוגוסט 1924 התכנסו 11 עולים בתל אביב,  והחליטו על קניית אדמה על מנת להקים יחד ישוב חדש בארץ ישראל. יהושע חנקין שרכש אדמות בארץ ישראל וכוּנָה גם "גואל האדמות" שמע על הקבוצה והציע לה את אדמות "פרדס מַרְגוֹשֶס" בגבול בני ברק ורמת גן, (כיום, 2020, שכונת "מרום נווה" ברמת גן). כשהגיעו אנשי הקבוצה למקום ובדקו, נתגלה להם כי האדמה אינה מתאימה לחקלאות ודחו את ההצעה. חנקין הציע להם את אדמות הכפר הערבי "ביר עדס" והאדמות אכן התאימו. אלו היו שטחי קוצים, אבנים, שרצים ועוד אך איכותן היתה טובה יותר. הכפר הערבי היה מזרחית לשטח שנרכש.
חנקין קנה 4,000 דונם מאדמות "ביר עדס" מידי נכבדי יפו ומכר אותן לקבוצת העולים. בזמן הצגת גבולות השטח המיועד לישוב החדש, עבר במקום אדם בשם, שלמה לִיוֶר, אשר היה בדרכו לחפש עבודה, כשראה קבוצת אנשים, התקרב ושאל: "מה קורה פה?"

ענו לו: "אנו מקימים ישוב, רוצה להצטרף?"

ענה ליור: "כן!"

וכך הצטרף לִיוֶר לקבוצת המייסדים.

מספר המייסדים הפך ל-12.


ביום חמישי, כ"ה בתשרי תרפ"ה, 23 באוקטובר 1924, לאחר חג הסוכות, עלו המייסדים על הקרקע והחלו בתהליך בניית הבתים. כמה חודשים לאחר שהגיעו העולים מפולין הגיעו קבוצות עולים, מבגדד בירת עיראק- שנקראו  "הבגדדים", מליטא קבוצה שנקראה "הקובנאים" על שם בירת ליטא  וגם מאיטליה וגרמניה.

המייסדים וחבריהם בדרך למגדיאל
בתמונה מימין : המייסדים וחבריהם בדרך למגדיאל 1924.  משמאל: אסיפה כללית ראשונה למגדיאל


המתיישבים הראשונים סבלו מקדחת ומחסור וחייהם היו קשים, אך היו  בעלי חזון, אמונה, יוזמה ואחריות. 
חומרי הגלם לבניין הובלו על גבי גמלים, כמו חול מחוף הים.
מים היו רק בבארות, המתיישבים היו אוספים את כל המכלים שברשותם והולכים או רוכבים על סוס או חמור רתומים לעגלה, אל הבאר הקרובה, שהיתה או בכפר מל"ל או בכפר סבא. המים שהביאו נועדו לשתייה, לאוכל, לרחצה, לשטיפה, לכביסה, להשקות בעלי החיים, לבנייה והשקיית הצמחים בגן הירק שבחצר. לא כל כמות המים ששאבו הגיעה למחוז חפצם, הדרך שהיתה מאד משובשת גרמה לחלק מהמים להישפך.
ב- 1925, כמה חודשים לאחר העלייה על הקרקע, הוחלט לחפור באר במגדיאל וכך נפתרה בעיית המים בישוב.
התושבים פנו אל חברת "קבוצת השדה" שעסקה בחפירת בארות. נמצא המקום המתאים והבאר הראשונה נחפרה בפינת הרחובות "המקשר" ו"הרצל". עומקה היה קרוב ל-40 מטר.

חפירת הבאר הביאה לפריחה החקלאית ביישוב, זריעה בשדות ונטיעת עצי פרי הדר.
הבאר סיפקה 50 מ"ק (מטר מעוקב) מים בשעה. כשכמות מים זו לא הספיקה לכלל התושבים ולחקלאות, הקימו ב-1927 את מגדל המים  הראשון  ברחוב אהבה וצינור מהבאר הזרים מים לאגירה במגדל. המגדל היה בעל קיבולת של 600 מ"ק, וכשזה לא הספיק, הקימו לידו את בריכת המים  שהכילה 1000 מ"ק. 

במגדיאל התגבשו גרעיני הכשרות שלמדו את העבודה ואיך לנהל יישוב והלכו להקים ישובים חדשים בארץ ישראל.

 גרעיני ההכשרות, הקיבוצים, שהחלו במגדיאל:

  • הכשרה בשם –"עין השרון"/"משמר השרון"/"קבוץ מגדיאל" 1930, שהיתה ביער ויצמן במגדיאל, הקימה את "חרתיה" ששינתה שמה לקיבוץ "שער העמקים"- 1935,  
  • הכשרה בשם – "הבחרות הסוציאליסטית" 1934, שהיתה באזור בית חולים שלוותה במגדיאל, הקימה את קיבוץ "בית אורן" 1939,
  • הכשרה בשם – "הנוער הציוני", שהוקמה בשטח כפר הנוער ע"ש מוסינזון הקימה את הקיבוצים "תל יצחק" 1938 ו"אושה" 1937, 
  • הכשרה בשם – "במעלה", שהוקמה ברחוב החלוצים, והקימה בו מפעל לדטרגנטים (סבון), הקימה את קיבוץ "דליה" 1939 ושם המשיכה עם יצור הדטרגנטים ואף הרחיבה אותו ,
  • הכשרה בשם "קיבוץ יסודות", שהוקמה באזור רחוב ששת הימים וכנרת, הקימה את מושב "יסודות" 1948,
  • הכשרה בשם –"עין השחרות" 1933, שהיתה באזור יער ויצמן  במגדיאל, הקימה לאחר נדודים את קיבוץ "חפץ חיים" 1944,
  • חלקה הגדול של קבוצת עולים מסלוניקי, יוון, שהתיישבה במגדיאל החליטה להקים יחד ישוב והקימה את – "צור משה"  
    - הכשרה בשם - "ישראל", שהיתה באזור יער ויצמן (רחוב שמיר), הקימה את קבוץ משמר העמק.
    - גם קבוץ יסעור קבל הכשרתו במגדיאל.

במגדיאל הוקם גרעין  הכשרה בשם: "אלגביש" מוסדות התנועה של השומר הצעיר בשנת 1943 הטילו עליהם לעלות לכפר מנחם להצטרף להכשרה, "אמריקן כרית"(בהדר) שהקים את קבוץ כפר מנחם ולא להקים יישוב חדש.

ראש המועצה הראשון של מגדיאל היה שמואל זוכוביצקי-זקיף 1922 - 1950 ואחריו היו: צבי זמיר 1950 - 1959 וברוך ליטאי 1959 - 1964 עת נוצר האיחוד של 4 המושבות.    

 רשמה: שמחה קליין, הצריף הראשון, 2020