מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט במגדיאל
ב-1936 החל המרד הערבי הגדול בארץ ישראל, שנמשך 4 שנים, ולימים יקרא "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט 1936 – 1939" .
עשרות מתושבי מגדיאל יצאו לאייש בכל לילה את העמדות שהוקמו על קו הגבול עם הכפר הערבי ביר עדס, שבמזרח, מחשש מפני התקפה. בכל עמדה שמרו 5-4 אנשים, גם נוטרים (שוטרים בשירות הבריטים) השתתפו במשימה.
באחת ההיתקלויות עם הערבים, בשנת תרצ"ח 1938, נהרג הנוטר צבי ליפשיץ. צבי נפצע ממארב שטמנו הערבים בשביל התפוזים (מול המקום שבו נמצא היום בית הספר תל"י), אריה קולטון במכונית ה"פורד" הישנה של מפעל המים "המרווה" פינה את צבי מן המקום בו נפגע, אך צבי נפטר מאוחר יותר. צבי היה ההרוג הראשון מבני מגדיאל.
לזכרו אבן זיכרון על הקיר בחדר הכניסה לבית הכנסת "משכן יעקב" במגדיאל.
בעקבות אותה תקרית בה נרצח צבי ליפשיץ, תגברה אנשי המושבה עמדות מול הכפר הערבי ביר עדס (לימים, שכונת גיל עמל). הערבים החלו לארוב לפרשים הרכובים שעסקו בשמירה. הבריטים לקואופרטיב התחבורה הציבורית "השרון המאוחד" בכפר סבא וביקשו לשכור טנדר ונהג כדי לתגבר את הפרשים בשמירה. אריה-ליפמן קולטון, בנם של חיים ומינדל מהצריף הראשון, קבל את התפקיד כי היה הצעירוהרווק בנהגי הקואופרטיב. על הטנדר הרכיבו מקלע ואריה נסע עם השוטרים הבריטים לפטרולים בשבילים ובדרכי העפר, שכן כבישים לא היו. בשל החשש ממוקשים השתדלו המסיירים שלא לחזור באותה הדרך .
כשקיבלו האנגלים רכב משטרתי, שוחרר אריה וחזר לביתו.