הפעמון

במגדיאל

בשנת 1927 הוקם ברחוב אהבה מגדל המים הראשון של מגדיאל, מגדל על עמודים וקשתות ביניהם.
על המגדל תלו המגדיאלים פעמון  גדול, שעליו היה ממונה יעקב יום טוב. אל הפעמון הצמידו מעין מנוף קטן ואליו נקשר חבל שבקצהו מקל עץ. כל זה על מנת שהמצלצל, שעמד לרגלי המגדל, יוכל לאחוז במקל בשתי ידיו, למשוך בחבל בכוח ולצלצל בפעמון.
אותה עת הבתים היו נמוכים והנוף כולו נמוך. צלצולו של הפעמון נשמע למרחוק.
ולמה תלו פעמון?-

  • כיוון ששעון יד היה יקר המציאות לאנשים, תפקידו של המצלצל בפעמון היה לשמש כשעון מעורר בבוקר. להתריע בצהרים על הפסקת עבודה וסיומה ועל סיומו של יום העבודה.
  • צלצול עצבני וארוך בפעמון הודיע על סכנה קרבה ומצב חרום, הערבים מתכננים משהו. ואז הנשים והילדים היו מגיעים למרכז המושבה משם פונו לכפר מל"ל עד יעבור זעם. והגברים יכלו ברוגע להגן על המושבה.
  • איך קוראים לאנשים לאסיפה? מצלצלים בפעמון. כדי שכולם יתייחסו לקריאה היו אנשי הוועד סוגרים את ברזי המים זמן מה לפני.
  • בעת שפרצה שריפה באחד החצרות או הבתים, היה צלצול הפעמון מתריע וכולם הגיעו לסייע בכיבוי האש.
  • יום שישי לפנות ערב היו מצלצלים בפעמון ומכריזים על כניסת שבת קודש.


לימים הוסר הפעמון ודומה לו נמצא תלוי בצריף הראשון-המוזיאון ההיסטורי של העיר, שברחוב סוקולוב.


בכפר הדר
בכפר הדר היה בבית העם פעמון שונה בצורתו, אך זהה בייעודו.
נזכר יריב אורן: "זה היה למעשה עיגול מברזל שהיו מכים בו במוט ברזל. הצלצול הושמע פעמים מספר ביום: בשש להשכמה; בשבע לתחילת העבודה; בשתים-עשרה להפסקת צהריים; ובארבע להפסקת העבודה. הממונה על הפעמון היה מרדכי רסיס או מישהו מטעמו. כאשר קרה אירוע מיוחד, היו מכים בפעמון. כשפרצו המאורעות בתרצ"ו [1936] הזעיק הפעמון את התושבים לבית העם. שם נמסר להם כי שליח מטעמו של השיח' שאקר אבו-קישק בא להזהיר את התושבים בהדר. חולקו תפקידי שמירה, ונושאי הנשק קיבלו תדרוך."
בשנות ה-40 הוחלף הפעמון בצופר שקולו נשמע בכל האזור. הצופר שימש את תושבי המקום עד מלחמת העצמאות.

שמחה קליין. הצריף הראשון, 2020