קורות חיים
אברהם, אבי המשפחה, נולד בביאליסטוק ב-1864 ולמד בישיבת וולוז`ין. הוא עבד בסחר בברזל באודסה, שם הצטרף לחובבי ציון. בביקורו בארץ-ישראל קנה אדמה בנס ציונה. בשנת 1905 עלה והתיישב בירושלים, שם בנה את טחנת הקמח המודרנית הראשונה בארץ. לאחר מכן התיישב על אדמתו, בין נס ציונה לרחובות, נטע פרדס והיה מחלוצי הפרדסנות העברית. הוא עיבד את הפרדס יחד עם כמה פועלים יהודים - מה שלא היה רגיל אז. לפני מלחמת העולם הראשונה ייסד את אגודת "פרדס" ולאחר הכיבוש הבריטי - את "החברה לפרות יפו" יחד עם ש` טולקובסקי. הם עסקו ביצוא פרי ההדר לאירופה. כן פעל לטובת עבודה עברית בפרדסים. אברהם ישפה היה בין מייסדי כפר הדר, והיה יו"ר כפר הדר עם היווסדו. הוא קנה מאה דונם קרקע (כיום פרדס חן, בין הספורטן לבתי רח` העמק) ונטע פרדס יחד עם בנו, דוד ישפה.
לאחר מותו בשנת 1932 תרמה המשפחה לזכרו ארבע מאות לירות, וכפר הדר הוסיף עוד מאה לבניית בית העם בהדר, שהיה אז בניין מפואר, בנוי בטון, ששימש גם כבית הגנה ליישוב (כיום מחצית קומה א המזרחית ב"מרכז האמנויות").
דוד ישפה נולד באמצע שנות ה-90, ועלה לארץ עם אביו בשנת 1905. יחד עמו נטע ועיבד את הפרדס בנס ציונה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הטורקי.
בגמר המלחמה נסע לקליפורניה ללמוד גידול הדרים. בחזרו לארץ עסק בשכלול האריזה בפרדסים ובשיווק הפרי יחד עם אביו. הוא סייר בפרדסים ובבתי-האריזה מחדרה ועד גדרה במכוניתו - אז היה זה כלי תחבורה יוקרתי - כשהוא מדריך את העובדים ומארגן את טעינת הפרי בתחנות הרכבת ובמחסני הנמל. בערב שב למשרדו ותיאם את עבודת המנגנון העונתי המסועף, שמנה מאות עובדים, באריזה ושיווק הפרי ובקשר עם הפרדסנים.
בסוף שנות ה-30 ובמשך מלחמת העולם השנייה עברו דוד ובני משפחתו לגור בפרדסם בהדר בצריף נאה שעמד בכביש השרון ליד רח` העמק.
עם קום המדינה, עבד דוד בשיקום הפרדסים הנטושים ובהעברתם להתיישבות. בנו אבנר היה טייס בצה"ל. דוד נפטר בשנת 1954.