יעקובי צדוק הידוע בפי כול בשם צודיק נולד בשנה הראשונה למאה הנוכחית בשנת 1901 בליטא, בית יהודי חם ומסורתי שפעמה בו אהבת ישראל.

כצעירים רבים בני אותה תקופה התארגן ועלה עם עלית החלוץ, העליה הרביעית בשנת 1924.

 

לאחר ישיבה של חודש ימים בתל-אביב, יצא לעבוד כפועל במושבה מגדיאל שנוסדה באותה שנה והוא יושב בה ברציפות עד עצם היום הזה סך 68 שנה. באותה עת נטעו פרדסים לרוב והוא החל לעבוד בהתקנת בארות מים, מכוני שאיבה ומכונאי בפרדסי שמואל זכוביצקי-זקיף שכונה בשעתו אלוף מגדיאל.
בשנת 1927 כשנפטר האדם הראשון במגדיאל התנדב לטפל בקבורתו ומאז ועד היום הזה הוא האיש הגומל חסד של אמת עם אנשי המקום שהולכים לדרכם האחרונה. גם עתה הוא רוצה להמשיך בעבודה זו שנעשתה בהתנדבות, הוא רואה בכך מצוה גדולה ולא ויתר להמשיך גם בגיל מופלג.
תפקיד נוסף שהוא עושה בהתנדבות ובאהבה במשך למעלה מ-60 שנה הוא הכנת ילדים לבר-מצוה. רבים מבני המקום בני 50, 60 ו-70 הוא הכין לעליה לתורה ולטכס בר המצווה הוא מעיד על עצמו שהוא ממשיך גם היום בתפקיד זה לכול מי שמבקש. התמורה כאמור שכר מצווה בלבד.

בשנת 1928 נישא ונולדו לו 3 ילדים.

 

פעילותו הציבורית משתרעת על פני שנים, במאורעות 1936 שימש כאחראי על השיירה והביטחון של המושבה שסבלה מהתנקלויות מביר עבס וקלקיליה. לימים הצטרף לשורות ההגנה ופעל בהגנה ובשמירה בגבול המושבה ליד ביר עדס.
פעילות עניפה ורבת שנים היתה במועצה המקומית כששימש חבר מועצת מגדיאל מטעם מפלגת פועלי ארץ ישראל מפא"י. בימי ראשי המועצות זקיף, סלוביק-זמיר, סקידלסקי, ליטאי. ובמקביל היה חבר מועצת הפועלים המקומית ואף יו"ר שלה.

עניני ציבור קדמו אצלו לכל ענינים אחרים כגון פרנסה. תודות לעבודתו תקופה מסוימת בבנין, זכה לפנסיה חלקית וזעומה אבל בעבודתו הציבורית זוכרים ומוכירים כולם את פעלו. הוא קיבל אות יקיר ההסתדרות על אף ששימש בתפקידי מפתח מעולים, לא גבה לבו תמיד נשאר עממי ואיש שיחה, אוהב אדם ועוזר לזולת עד עצם היום הזה.

 

כל אלה ועוד הם פעליו של צדוק יעקובי שקצר המקום לפרט ולזכור. על כך מעניקה לו הוד השרון את אות יקיר העיר לשנת 1992.

 

בתמונה צדוק-צודיק יעקבי 1995