בכפר הדר התבסס המשק החקלאי בעיקר על ההדרים, מלבד שיפר שניסה כוחו גם בגידול בננות. בשנת 1928 התחילו לנטוע את הפרדסים הראשונים ואלה נשאו פרי בתחילת שנות השלושים. פרדסני כפר הדר השכילו ליצור גם תעשיות לוואי לתוצרת הפרדסים כך שבראשית מלחמת העולם השנייה, כשאי אפשר היה לשווק את התוצרת לחו"ל, יכלו להציע מגוון מוצרים תעשייתיים חקלאים כמו ריבות, שימורים ואף שמנים אתריים.

לצד הפרדסים התפתחו בתי אריזה. תשעה בתי אריזה משפחתיים נוסדו בהדר. את ההווי המיוחד של בתי האריזה תאר אפריים הרץ בזיכרונותיו: "עומד לו צריף בפינת הפרדס, ולא הרחק ממנו שורות עצי לימון המשמשות לפרדס מעין גדר חיה, בנוסף לגדר התיל. מאחורי הצריף נמצאת בריכת בטון מוארכת לשם השריית חישורי העץ הסוגרים את תיבות הפרי. ללמדך כי מדובר כאן בבית אריזה לתפוזים. לאורך הצריף - מרפסת ושולחן ארוך, הבנוי מלוחות עץ עבים וחזקים. זהו שולחן הנגרים, בית היוצר לתיבות האריזה ולסגירתן. רצפת הצריף עשויה מאדמה רגילה. בפינה אחת שלו מנחות מחצלות מגולגלות כמו שטיח. בפינה השנייה - תיבות השדה מסודרות בשלשות, זו על גבי זו, מאה או מאתיים בסך הכל. בפינה שלישית עומדים סולמות הקטיף המחכים לתורם, את יצטרכו להם כדי להגיע לצמרות העצים ולהוריד משם את הפרי. בסולמות נ יכרו היטב שיני הזמן: שלביהם שופשפו מרוב שימוש. והכריות המוארכות ממולאות הקש המשמשות כרגיל את עוטפי הפרי `כמחיצות` למיון בשעת האריזה - כל אלה יהיו `משועבדים` לגברת התפוז. `האורז` המושל בכיפה - עיניו צופיות למלאכת הבוררות העוטפות. ובהתמלא התיבה שבה מסודרים התפוזים בשכבות ולפי גודל הפרי יכריז: הרם!! ומרים התיבות אץ רץ להרים התיבה אל שולחן הנגרים במרפסת לשם סגירתה כחוק וכדין ומרגע זה ואילך היא מוכנה להשלח לנמל". (הרץ אפרים, כהן עמיחי, שער ראשון: תולדות כפר הדר (1927 - 1964), הוד השרון, 1997)

ענף אחר שתפס את מקומו בכלכלת המושבה היו לולי העופות. מלולים ביתיים קטנים התפתח הענף למדגרות ולולים גדולים שבראשית שנות החמישים סיפקו למעשה את מרבית הצריכה באזור המרכז. הדר נודעה גם בגידול התרד בכמויות מסחריות. את התרד הביאה להדר משפחת ברנצברג, ירקנים בעלי ידע. יתרונו הגדול של התרד היה בכך שההשקעה בו הייתה קטנה אך הוא סיפק שפע תעסוקה ופרנסה למי שהתמסרו לו. את השתילים היו שותלים בתחילת החורף וככל שקטפו את עליו יותר כן התחדשה העלווה. באותה מידה ניסו תושבי הדר את כוחם גם בגידול תות שדה ואפילו תפוחי אדמה בזמן מלחמת העולם השנייה.

(הרץ אפרים, כהן עמיחי, שער ראשון: תולדות כפר הדר (1927 - 1964), הוד השרון, 1997)