למעשה לא הייתה לראשוני כפר הדר תכנית יישובית מגובשת. הארגון המוניציפאלי של כפר הדר נקבע על יסוד האגודות השיתופיות. בכך נקבע במידה רבה אופיו של היישוב. הראשונה ביניהן הייתה הוקמה כבר בשנת 1927 ע"י בעלי המלאכה העירוניים שחברו עם נחום שיפר. צורת ההתארגנות הזאת נבחרה כדי להקל על רישום הקרקע ולאפשר למתיישבים הראשונים לגבור בכוחות משותפים על המשימות המיידיות והדחופות ביותר: הכשרת הקרקע לקראת נטיעת הפרדסים, הכנת משתלת ההדרים והקמת מפעל מים משותף.

האגודה השיתופית נרשמה כחוק באביב 1929. גוש הקרקעות המשותף - 325 הדונמים של ה"עירונים" ו-129 דונמים מתוך הגוש הגדול שרכשו שיפר ושותפו - חולק לחלקות קטנות יותר, שלא היו אחידות בגודלן. כל מתיישב רכש קרקע בהתאם ליכולתו: מ-4 דונם ועד 24 דונם ויותר. מלכתחילה הופרשו שטחים לרחובות ולשטחים ציבוריים. ברושים ניטעו בכניסה ליישוב, ושדרות עצי נוי - לאורך הרחובות שהיו עתידים להיסלל.

האבות-המייסדים התכנסו ובחרו ועד של חמישה חברים: נחום שיפר - יו"ר, אריה אבטיחי, שמחה קלריך, מרדכי קרייתי ואפרים כהן, שהיה הראשון שנטע פרדס בכפר הדר עוד ב-1929. גובשה תכנית פעולה כדי לאפשר לחברים לעלות למקום בהקדם האפשרי.

קרייתי (מסטיצ`קין), שהיה מודד במקצועו (ותכנן את מגדיאל ואת "עיר שלום" - רמת השרון), מדד את השטח וחילק אותו לחלקות של 5 דונמים עד 25 דונם. מקצת האדמה הוקצתה למטרות ציבוריות, כגון דרכים וגנים ציבוריים.

לצד האגודה השיתופית קמו עוד כמה אגודות בכפר הדר שכל אחת הייתה מיועדת לטפל בנושא מסוים. כך קמה `אגודת הלוואה וחסכון חקלאי הדר` שנועדה לספק אשראי והלוואות לחקלאים, `אגודת פרי הדר` שנועדה לענות על הצורך בשיווק מאורגן ומסודר של פרי ההדר, `אגודה צרכנית יצרנית הדר` לאספקת צרכי האוכלוסייה והמשקים.מזון לעופות ושיווק תוצרת חקלאית. אגודה זו תפסה מקום חשוב בחיי הכפר והייתה לה גם עמדה כלכלית על כן לא נראו בהדר בתי קפה או מסעדות אלא רק בתי אוכל של משפחות פועלים, ענף עזר לאשת הפועל שם אכלו הפועלים הרווקים. למעשה האגודות הכתיבו את אורח החיים בכפר הדר כמו גם את ההשתייכות הפוליטית או החברתית של התושבים. הכפר נוהל ע"י ציבור הפועלים עד איחודו עם רמתיים.

לצד האגודות השיתופיות התכנסה בבית העם של הדר גם האספה הכללית. זו הייתה מתכנסת אחת לשנה כדי למסור דין וחשבון על פעולותיה ולבחור הנהלה חדשה. לאירוע הוזמנו אורחים ממוסדות ההתיישבות ומוסדות חיצוניים. לא אחת הסתיימה האספה בתכנית אמנותית שכללה ממיטב האמנים בארץ באותה תקופה עם כיבוד לחברים.

תמונה: מושב הדר, `בנין המשרד`

(הרץ אפרים, כהן עמיחי, שער ראשון: תולדות כפר הדר (1927 - 1964), הוד השרון, 1997, עמית עירית, הפעילות ההתיישבותית היהודית בשרון הדרומי (1918 - 1929), דוקטורט אוני` עברית, 1993)