הועדה לבחירת יקיר העיר נענתה להמלצות רבים בהוד השרון ושמחה להעניק את אות יקיר העיר לזוג הרב רפאל ביטון ורעיתו, לשניהם ביחד ולכל אחד לחוד. נפרט בקצרה את עיקרי פעילותו של הרב ולאחר מכן של הרבנית.

 

הרב רפאל ביטון נולד לפני 77 שנה בארץ ישראל בעיר צפת. סיים את לימודיו בבית ספר המזרחי ומשם עבר ללמוד בישיבת תפארת ישראל בחיפה. בשנת 1934 עבר ללמוד בפאר הישיבות הידועות בארץ ובעולם שמקום מושבה בעיר העתיקה בירושלים ונקראת, ישיבת פורת יוסף שם גדלו והתחנכו מיטב גדולי התורה ומורי הרוח של עם ישראל בדורות האחרונים. הרב ביטון זכה לקבל את הסמכות לרבנות מידי החכם הגאון, המשורר והפיטן הרב עזרא עטיה ז"ל, תעודה שחתומה ע"י הראשון לציון באותם הימים, הרב יעקב מאיר ז"ל, מאוחר יותר קיבל תעודת שוחט ע"י מורו ורבו מרדכי מיוחס ז"ל שהיה ראש השוחטים וגם כאן חתום על התעודה הראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל. באותם הימים נישא לרעיתו קטי ויחד נשלחו בשנת 1943 ע"י הרב הרצוג והרב עוזיאל ז"ל לכהן לרב עדת הספרדים ועדות המזרח במגדיאל.

 

כשהגיעו למקום לא שולמה להם משכורת כי כבר היה רב מקומי. בשחיטה לא יכול לעסוק כי כבר היה שוחט. נאלצו לעבוד בכל עבודות מזדמנות לקיים את עצמם ומשפחתם ולאחר שעות העבודה לעסוק בעניני רבנות והנהגת העדה במקום.

כל ילד וכל איש ואישה כל אדם חדש במקום או ותיק, אשכנזי, ספרדי תימני או כל עדה אחרת יעיד שאישיותו של הרב ביטון האצילה על כל בני המקום, כולם מאוחדים בדעה שמגדיאל או הוד השרון לא היתה אותה מגדיאל עם אותם איכויות מוסריות תחת הנהגתו של הרב הצנוע ונעים ההליכות הרב רפאל ביטון.

 

לימד לבר מצוה חינם, ערך נישואין וקידושין חינם, השלים בין איש לרעהו ובין איש לאשתו, שירת בצבא הגנה לישראל שלוש שנים ובשעות הערב עזר לקהל עדתו. כשהחלה העליה והוקמו המעברות במקום הוא היה מנהיגם הרוחני, הוא גם עודד אותם והשתדל למענם בכל מוסדות השלטון, כן עזר והשתלב בעזרה בימי הקמת המושב אלישמע.

 

כשהוכתר אף לרב מקומי לעדת הספרדים בשנת 1960, נערך לו טכס הכתרה כיאה לכבודו ומעמדו.
בשנת 1985 פרש לגימלאות מרצונו הטוב אם כי אין חוק המחייב רב לפרוש והוא משרת כרב עד סוף ימיו, אך מאחר ולא חשב שיוכל לשרת את הציבור כיאות, פרש. פרש אך הקהל החליט שהוא לא רק רב אלא המנהיג המוסרי והדתי של העדה כולה, עד היום הזה ממשיך לעזור לכל נזקק שפונה וכל יום ויום נשאל בשאלות דחופות עורך קידושין, משכין שלום ומשמש כרב הרוחני הבלתי מוכתר של העדה ושל בית הכנסת.
קצר המצע מלהביא כאת את כל פעליו, על אלה שהוזכרו ולא הוזכרו החליטה הועדה להעניק לו את אות יקיר העיר לשנת 1993.