נולד ב-1915 בעיירה קינישין ליד ביאלסטוק בן משפחה מיוחסת בעיירה. בהיותו בגיל שנה מתה עליו אמו ממחלה ואומץ ע"י דודתו.
ב-1921 סיים לימודיו בחדר, שם קיבל ראשית הכרתו היהודית והציונית.
ב-1933 עלה ארצה עבד בראש פינה במטעי הטבק. משפחתו שלא עלתה ארצה נספתה במחנה ההשמדה טרבלינקה ומכל משפחתו נותר הוא ואחותו.
את חינוכו הביתרי קיבל בעיר הולדתו ואח"כ היה מדריך בבית"ר בעיר המחוז.
ב-1936 הצטרף לבית"ר בארץ ובפרוץ המאורעות קיבלו הבחורים משימות שמירה סביב הפרדסים.
ב-1937 הצטרף לארגון הצבאי הלאומי ועבר את כל שלבי הגיבוש והפירוד של המחתרות באותה תקופה. עסק בפרדסנות והנגרות. לאחר הפילוג בין האצ"ל והלח"י הצטרף ללח"י מאז ועד קום המדינה היה אחד מנאמני הלח"י נרדף ע"י ההגנה האצ"ל והבריטים אך עמד בגאון בכל פעולותיו בהיותו במחתרת נעצר ונכלא ע"י הבריטים וישב בכלא מזרע עכו ולטרון. ועוד בימי פעולות המחתרת עקב פעילותו בהעפלה הוגלה ע"י האנגלים לאריתריאה יחד עם בכירי מחתרת האצ"ל בימי טרום מלחמת השחרור הגן על מגדיאל ומלחמתו בערביי ביר-עדס שכיום נמצא שם שכונת גיל עמל בהתקפה על ביר עדס השתמשו הביתרי"ם שבנשק שלהם ולא שהיה שייך לגפירים.
דוד זכה בכינוי "אבו ג`ילדה" בשל לכתו חמוש בשני אקדחים והיה אימת הערבים במקום. עזר רבות לקליטת עולים חדשים והוא עצמו מעורב מאוד בחיי הקהילה בהוד השרון. כתב ספר בשם "מגוב רקבון לחיילים אלמונים" לקוח מתוך שירו של ז`בוטינסקי שם מספר על המאבק הרצוף של העם למען המדינה, כיום הוא חי בנוה-הדר כחקלאי.
ועל כל אלה ועוד החליטה הועדה להעניק לו את אות יקיר העיר לשנת 1994.