בנימין אבן.

בנימין אבן (שטיין)

ראש המועצה של הדר רמתיים והוד השרון

בנימין אבן נולד בשנת 1905 למשה וולוול-וולף ולרוחל-רחל שטיין בעיירה סקולקה שבין ביאליסטוק וגרודנו.  שלושה בנים נולדו לזוג: אריה, אליעזר ויצחק-בנימין ובת שיינה חיה. שלושת האחים שנותרו לאחר מלחמת העולם הראשונה 1914 – 1918 עלו ארצה בשנים 1921 – 1922. הם עלו כחלוצים עם אמה של רוּתָה קפלושניק מכפר מל"ל. בתחילה הגיעו לקריית ענבים ומשם פנו לכפר מל"ל. במקום שכבר ישבו יוצאי סקולקה. הם הקימו לולים ונטעו פרדסים. בנימין , שהגיע ארצה כרווק, עיברת את שם משפחתו משטיין לאבן. אליעזר הגיע נשוי ורעייתו היתה בהריון.

משה ורעייתו רחל שטיין עזבו את סקולקה עירם, הגיעו לבריסל שבבלגיה עמוסים במזוודות ומנמל אנטוורפן הפליגו על אנייה. הם עלו ארצה בשנת 1925 בעקבות שלושת בניהם וגרו אצל הבנים בצריף שהקימו בכפר מל"ל.

משה שטיין ייסד בנק במקום שבו נמצאת היום חברת המים - מבוע .הוא עזר לאנשים לקחת הלוואות. לימים, בשל היותו דתי , נמנה על מייסדי בית הכנסת האשכנזי שברמתיים.

אריה הבן הבכור עיברת  אף הוא את שם משפחתו לאבן. ילדיו הם משה על שם אביו שנפטר ויעקב.

אליעזר שטיין נהרג בכפר מל"ל,  בשעה שחפרו תעלה וארעה מפולת. רעייתו , מישלין, נשאה עובר ברחמה ובנו  נולד לאחר מותו בשנת 1925. מישלין רעיית אליעזר הייתה ציירת. שיינה חיה שטיין האחות תרמה חלון בבית הכנסת לזכרו.  

שיינה-חיה לבית שטיין נישאה ליצחק בונים יליד פינסק שברוסיה, ששירת  בצבא הצאר הרוסי. כשהשתחרר משביו בגרמניה הגיע לבריסל. בבלגיה קיבלו אותם יפה כרוסים לבנים. הזוג נישא בעיירה סקולקה שבפולין וחזר להתגורר בבריסל . בשנת 1922 נולדה בתם ,זהבה בונים.  

בבלגיה התגורר בן נוסף של משה שטיין שנספה במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. רק בתו לאה שרדה את השואה והגיעה לארץ לפני חיה וזהבה בונים.

בנימין אבן התגייס לגדוד הבריגדה היהודית. לאחר תום מלחמת העולם השנייה הגיעה הבריגדה שבה שירת בנימין לבלגיה והוא החל לחפש מי נשאר במשפחתו. שם מצא את אחותו חיה שטיין-בונים. חיה ובתה זהבה-גולדה הגיעו בג'יפ בריטי למחנה הבריגדה שבבלגיה. הפסח הראשון של בנימין אבן בבריגדה התקיים בבלגיה. לליל הסדר הזמין הגנרל את המשפחה לביקור ולחוג עמם את האירוע. זהבה-גולדה ואמה הביאו מפה לבנה וגפילטה פיש.

דדי, בעלה המנוח של בלהה זלמנסון,  ששירת בבריגדה הגיע אף הוא לבריסל .הוא התארח בבית שטיין ונפגש שם עם בנימין. גם קריגר דב הגיע לביתם ( שכונה הרייטינקר – שפירושו שערות אדומות) לימים נפגשו בארץ והקשר נמשך.

בנימין עבד בסוכנות והיה אחראי לעליית עולים רבים. הוא ניהל את המעברות ברעננה ועבד במועצת הפועלים ברמתיים  יחד עם משה פלדמן. היה פעיל במפלגה – מפאיני"ק.

לאחר עליית חיה וזהבה בונים ארצה בשנת 1947 הם התגוררו בצריפו של אחיה של האם אריה. הצריף קיים עד היום. 

בשנת 1946 הכירה זהבה את חנוך לראשונה בנסיעה ברכבת מבריסל לאנטוורפן. זהבה הדריכה נוער ובמסגרת תפקידה נסעה ברכבת לכנס נוער. חנוך ורדי נלחם באיטליה מטעם הבריגדה היהודית ועם הבריגדה המשיך את מסעו והגיע לבריסל. מבריסל עבר חנוך להולנד ועבר במחנות רבים.

בנימין אבן רכש את הבית ברחוב בן גמלא 37 שברמתיים למען שיינה חיה לבית שטיין אחותו. וכששיינה חיה ובתה זהבה בונים הגיעו בשנת 1947 לארץ הם התגוררו שם. (בנימין רכש את הבית מכספי אחותו...)

בארץ פגשה זהבה שנית את חנוך ורדי בשעה שביקרה במערכת עיתון היידיש של מפלגת פועלי ציון שמאל. זהבה עבדה במפלגה ואילו חנוך עבד בעיתון וכך החל הרומן.

בנימין אבן גר מצדו השני של הבית בחדר ומטבחון משלו. עוד שני שכנים גרו בבית: פנינה הבר, וגם חנה ושלושת בנותיה ובעלה האגרונום שהיה מרבה בנסיעותיו בכל הארץ. הם התגוררו בשני חדרים. הבית היה כעין קיבוץ. זהבה בונים לא הבינה מציאות זו שקונים בית ובו גרים גם אנשים אחרים. לבסוף שלמו למשפחות הללו והם יצאו מן הבית.

הסבתא רוחל היתה חולה מאוד ונפטרה באפריל 1948, ביום חתונתם של זהבה וחנוך ורדי. החופה התקיימה ליד בית הכנסת ולפני החופה ליוו את  הסבתא למנוחת עולמים בבית הקברות ברמות השבים. טראומה קשה לבתה חיה בונים ולנכדתה זהבה ורדי שנישאה ביום קבורתה. כל השכנים וביניהם מרים פורטנוי השתתפו בחופה הספק שמחה ספק עצובה.

בבן גמלא מול ביתו של בנימין אבן גר הסופר והמחנך הנודע, אליעזר שמאלי. הוא ניהל את בית הספר בכפר מל"ל ושימש מפקח על בתי ספר. לימים תמי בתו הבכירה של אליעזר שמאלי שימשה מידי פעם שמרטפית לילדיה של זהבה ורדי...

לחנוך ורדי היו שלושה אחים: יחיאל, מאיר ולאה. חנוך למד ב"חדר". ובהמשך נסע לוורשה, למד שם בתיכון והצטרף  לתנועת השומר הצעיר. בשנת 1934 הגיע ארצה כחלוץ להכשרה בכפר מנחם. בהמשך עבר לכפר הדר ועבד בחקלאות אצל מונס מזורי ויצחק לב .

חנוך התגייס לפלמ"ח, תחת פיקודו של יצחק שדה, והשתתף בשחרור רמלה לוד.

ברמתיים פעלו שני ועדים. האחד השתייך לימין ונקרא ועד הכפר ומאיר סחפ שימש כמזכירו ואילו הוועד השני השתייך לשמאל ונקרא ועד המושבה ובנימין אבן שימש מזכירו.

בנימין אבן כיהן כראש המועצה של רמתיים בין השנים 1957 – 1964.ב 1.12.1964 בנימין אבן נבחר פה אחד לראש המועצה של הוד השרון.

בשנת 1964,כשמיזגו את  הדר  רמתיים  ומגדיאל, זכה אבן לכהן כראש המועצה הראשון של הוד השרון.  סגנו היה ראש מועצת מגדיאל לשעבר ברוך ליטאי.  בשנים הראשונות לכהונתו כמעט ולא נמצאו תקציבים ומשאבים. לא היה אפשר להבטיח גדולות ונצורות כשאין כסף. בנימין אבן הרווק, ראש המועצה הצנוע והעניו ואיש ישר כסרגל, הקדיש את חייו לפועלו במועצה . הוא נהג להביא כריך מהבית  ושימש דוגמה בצניעותו לשאר העובדים. לפגישותיו עם שר האוצר ספיר בכפר סבא, נהג להגיע בעגלה רתומה לחמור  של אחיו אריה...

          ב1965 הצליח לגייס כספים והוקמה שכונת שרת שאכלסה עולים חדשים. הוא הסביר לספיר כי חייבים למצוא  מקומות עבודה למובטלים הרבים וזכה לשיתוף פעולה מספיר.  בזכותו הוקם בית החרושת פריכוז באותם הימים. בית חרושת זה העסיק עולים רבים. לרנר שהיה ראש מועצת רמתיים לפניו  וכיהן בשנים 1949 - 1957 היה פוקד את ביתו של בנימין אבן ותרם לו את ניסיונו והצעותיו. בנימין אבן כיהן כראש מועצת הוד השרון בשנים 1964 – 1969.

מפועליו של בנימין אבן כראש מועצת הוד השרון-

• ביולי 1965 הוקם בנווה נאמן, יער על שם אלי כהן, שנתרם על ידי הוד השרון ובו 1.000 עצים
• ב-31 באוקטובר 1965 אישר את הצעת קק"ל, שהוצעה על ידי ועדת השמות הממשלתית לחנוכת שם חדש לשיכון כפר הניצחון - גני צבי – לזכר הלורד מוריס צבי אוף קנווד ז"ל – יהודי ציוני משפילד שבאנגליה.  
• 15 בדצמבר 1965 בנימין אבן מעניק אזרחות כבוד לשמואל זוכוביצקי-זקיף "אלוף מגדיאל" ויו"ר מושבות השרון.
• חגיגות יובל ה-40 למגדיאל והנפקת מדליית היובל.
• סמל המועצה של הוד השרון
• 19 בדצמבר 1965 – הכנסת ספר תורה חדש שנכתב והוקדש להנצחת שמו של אלי כהן בבית הכנסת "זיכרון משה" בנווה נאמן.
• שנת 1965 שיכון תושבי מעברת מגדיאל בבתי האבן ברחוב העצמאות כיום יסוד המעלה. 
• הקמת  בית החרושת "פריכוז" להעסקת פועלים ועולים רבים.
• ב- 1967 חנוכת שכונת שרת
• פתיחת ספריה בבית זקיף שתופעל על ידי ברוך ליטאי.
• פתיחת בית ספר תיכון במוסינזון.

בנימין אבן נפטר בשנת 1979 בן 74 שנה במותו. הוא היה חולה מאוד ואחותו חיה בונים טיפלה בו במסירות רבה. מותו של האח הצעיר בנימין היכה בה קשות.

בנימין אבן נקבר בבית הקברות ברמות השבים בשורת "ראשוני רמתיים ". ועל מצבתו נחקק:                                                 "אבן תחת אבן".