במגדיאל

מגדיאל - יחסי שכנות עם הערבים

בספרו: "גולה ומולדת" כותב שמואל זקיף על משה עמיקם השומר הראשון במגדיאל  "שומר ביישוב הגובל באדמות של ערבים חייב לדעת ערבית, וכך נעשה עמיקם למתווך ולמנהל הפוליטיקה עם השכנים. הדבר היה כרוך בסכנה, היות שבחור צעיר חם-מזג עלול עוד לסבך את היחסים. לא אחת פרצו מריבות עם הרועים על אדמת המושבה, והיו מקרים שעקרו את היתדות שסימנו את הגבול. היה צריך למצוא תמיד דרך ליישב את הסכסוך בדרכי נועם ככל האפשר".
באלול תרפ"ו, אוגוסט 1929, מצא שומר המושבה, יתדות גבול אצל ערבי תושב הכפר ביר עדס  והתלונן  על כך במשטרת פתח תקוה, שעצרה את הערבי.  מאורע זה גרם להתחדדות היחסים בין הכפר לבין מגדיאל.
שמואל זקיף לא היה מעוניין בהחרפת הסכסוך והורה לשומר להציע לערבים לנהל שיחות שלום.
לאחר שהתקבלה תשובה חיובית נועץ זקיף ביהושע חנקין,  שלימדו איך לנהוג ביחסיו עם השכנים הערבים מתוך ספרו של זקיף:

• עליו להיזהר  מלהראות סימני חולשה משום שהערבים מכבדים כוח ואומץ לב ובזים לחלשים.
• עליו לקבל את משלחת השלום של הערבים בגבול מגדיאל בשעה קבועה ושתבטיח את שלומה. משלחת של מגדיאלים,  שתלווה אותה עד לאוהלו של שמואל זקיף.
• הנציגים הערבים יתקבלו בתנאי שיאשרו מראש שהם מכירים בגבולות היישוב היהודי ובאשמתו של הערבי, שעקר את יתדות סימני הגבול.
  רק אז ינהל זקיף משא ומתן על העונש שייגזר על העבריין, על שחרורו ועל ביטול התלונה שהוגשה נגדו במשטרה.

אכן כך היה. נקבע מועד ומקום מפגש ונכבדי היהודים קיבלו את נכבדי ביר עדס על הגבול וליוו אותם לאוהלו של זקיף. הוגשה תקרובת, אך הערבים סירבו לשתות את הקפה השחור שהוגש להם. הנימוק  היה, שכל עוד לא באו הצדדים לידי הסכם, הם נחשבים לאויבים  ושתיית קפה עם האויב אסורה.
זקיף פתח את המשא ומתן לפי הנחיותיו של חנקין והציג לפניהם את תנאיו. הערבים שמעו, התייעצו ביניהם וענו שאין להם ייפוי כוח לקבל את התנאים ועליהם למסור אותם לאנשי כפרם.  רק מחרתיים יוכלו להשיב  וכך נקבע ביניהם המפגש השני.

לאחר שהתייעצו בכפר הסכימו הערבים לקבל את התנאים והמשא ומתן החל.
אלו היו דבריו של זקיף:
1. היהודים אינם דורשים עונש כספי.
2. היהודים מוכנים שלא להגיש תלונה נגד העבריין בתנאי שיישפטו אותו נכבדי כפרו ויענישוהו.
3. היהודים מעוניינים בשלום ומכאן ואילך לא יביא סכסוך בין הרועים והשומרים לידי מכות ומשפטים. תוקם ועדה משותפת המורכבת מהשיח' של ביר עדס עם שמואל זקיף יו"ר ועד מגדיאל, שתסדיר את הסכסוכים.
הערבים ציפו שאנשי מגדיאל ידרשו קנס כספי והוויתור על הדרישה הזאת עשה עליהם רושם עז. לאחר התייעצות ביניהם הודיעו הנציגים הערבים שהם שמחים לקבל את ההצעה. הפעם הם שתו את הקפה שהוצע להם וגלגלו שיחה ידידותית, שהתמקדה ביחסים בין שכנים.
הוחלט לערוך טקס כריתת-שלום, "סולחה", כדי שידעו כל בני הכפר שעליהם להימנע מסכסוכים עם שכניהם היהודים.

לאחר ההתפייסות הזמינו הערבים את המגדיאלים ליום כלולות שנחוג בכפר באותו זמן. חברי הוועד הביאו כמתנה עגל בן שנה. בגבול עמדו נכבדי הכפר הערבי לקבל את פניהם, הנשים קיבלו אותם בשירה, והשיח' כבדם בקפה באוהלו .
לחגיגות ט"ו בשבט, שהתקיימו במגדיאל, הוזמנו והשתתפו גם השכנים הערבים.
זהו אחד מסיפורי השכנות עם הערבים. בהמשך פרצו מאורעות ומלחמת השחרור והיחסים עברו טלטלות רבות והם רשומים בפרק -בטחון והגנה באתר.

שמחה קליין. הצריף הראשון, 2020