צמוד לבית הכנסת ברמתיים נבנה בית המרחץ של המושבה. רוב ימות השבוע היו המים בו היו קרים כקרח. רק בימי חמישי היו מים חמים. ברוב הבתים לא היו אמבטיות ומים חמים, על כן היו התושבים, גם אלה שלא היו שומרי המצוות הולכים להתרחץ ב"מקווה".שבת הייתה שבתון של ממש אצל שומרי המצוות ביישוב. "בשבת היה לבעלי פרות היתר מיוחד לחלוב," סיפרה שושנה ורקר. "היינו חולבים על גרגרי אורז שהיו שמים בדלי. ביום הכיפורים היינו חולבים אל הרצפה. לא השתמשו בחלב הזה, אבל היו חייבים לחלוב, כדי שהפרות לא יסבלו."

(חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996)