בשנת 1933 הונחה אבן הפינה לבנין בית העם של הדר שנקרא `בית אברהם` ע"ש אברהם בן ברוך ישפה, ראש הוועד שהלך לעולמו שנה קודם לכן. על התכנון הופקד האדריכל אריה שרון ואת הבנייה בצעה הקבוצה הקבלנית מפתח תקווה. עד מהרה הפך הבניין למקום התכנסות התושבים והפועלים חסרי הבית. בערבים התכנסו כולם לשמוע מוסיקה וחידונים ממקלט הרדיו הראשון בהדר שנרכש ע"י מועצת הפועלים. בנוסף לבית העם שכנו במבנה משרדי וועד הדר והספרייה. אחרי האיחוד עם רמתיים נמסר המבנה למועצה המקומית ואפילו שימש כביה"ס במשך מספר שנים.

בבית העם הותקן גם `הפעמון`, עיגול מתכת עליו היו מכים במוט ברזל. הצלצול הושמע מספר פעמים ביום, בהתאם לשעה: בשש היו מכים להשכמה, בשתים עשרה להפסקת צהריים ובארבע, להפסקת העבודה. בשנת 1936 בעיצומם של המאורעות הזעיק הפעמון את כל התושבים לבית העם. שם נמסר להם כי שליח מטעמו של השייח` אבו קישק בא להזהיר את התושבים. בשנות הארבעים הוחלף הפעמון בצופר שכבר נשמע אחרת לגמרי. המבנה עצמו הוקדש לבית האמנויות של הוד השרוו.

(הרץ אפרים, כהן עמיחי, שער ראשון: תולדות כפר הדר (1927 - 1964), הוד השרון, 1997)