התיישבותם של יהודים על קרקעות שנקנו מהשכנים הערבים, יצרו חיכוכים תמידיים בין האוכלוסיות. בשנים הראשונות להקמת המושבות פרצו מריבות עם הרועים הבדווים ועם תושבי הכפר ביר עָָדָס במזרח(שטח גיל עמל) ואנשי שבט שָאקֶר אָבּוּ קִישֶק במערב (אזור הדר ורמת הדר). לשם כך היה צורך בהתארגנות לשמירה על המושבות, ובארגון עמדות הגנה וסיורים בדרכים. זה התבקש יותר בזמן "המאורעות" בארץ ישראל (תרפ"ט-1929  ו-תרצ"ו-תרצ"ט- 1936 - 1939).

מהתקופה של טרום המדינה, לא פסח חלקם של בני המושבות במאבק לעצמאות ובטחון המדינה הן במחתרות השונות והן במלחמות ישראל כחיילי צה"ל לאחר מכן.