עם השנים-עשר שהתאספו ב-1924 בתל אביב והחליטו להקים מושבה על אדמות ביר עדס הערבית נמנה גם חיים קולטון, שבנה את הצריף הראשון במגדיאל. במשך חודשים רבים זה היה הצריף היחיד במקום. "שנה וחצי היתה המשפחה שלנו היחידה שגרה במגדיאל. האחרים היו באים לעבד את אדמות מגדיאל, אבל גרו בכפר סבא," סיפר ישראל ארנון, נכדו של קולטון. למותר לציין שרוב המתיישבים הראשונים היו צעירים - גם מי שהיו בעלי משפחה. חיים קולטון היה חסיד ציוני, שעלה לארץ-ישראל רק לאחר שהרבי הושיט לו יד ואמר: "סע לחיים ולשלום." בשנת -1924 עלתה המשפחה לארץ: אב, אם, שלושה בנים ושתי בנות. הם ירדו מן הספינה בנמל יפו, והיות שלא היה מזח, הועברו הנוסעים מן האנייה בסירות אל החוף. הם קיבלו זריקות חיסון והוכנסו ל"קרנטינה" - הסגר מטעמי תברואה. כעבור זמן קצר רכש קולטון אדמה במגדיאל ובינתיים העביר את המשפחה לכפר סבא.
בשנים הראשונות עסק בחקלאות ופיתח את המשק בעזרת הלוואות ממקורות שונים. סה"כ היו ברשותו 45 ד` פרדס, בית, רפת ואינוונטר חי. הצריף של קולטון, כמו צריפים אחרים המושבות נקנה מחיל האוויר הבריטי בסופה של מלחמת העולם הראשונה, פורק והובל למגדיאל, אז הורכב שוב. אך למרות הכל, מצבו הכלכלי של קולטון היה דחוק מאוד והוא נקלע לקשיים כספיים קשים. באמצע שנות השלושים עברה המשפחה לפתח תקווה ומכרה את נכסיה. מאז עבר הצריף מספר בעלים וגלגולים, ביניהם הייתה תקופה שהצריף השני בנחלה שימש כמכולת היישוב. לימים הוקם בצריף בית קפה שפעל בו עד סוף שנות החמישים ולאחר מכן נהרס.

(כוכבי שמיל, אתרים הסטוריים במגדיאל, עבודה במסגרת הקורס שימור אתרים ועיצוב הנוף,אוגוסט 1996, חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996)