נולד ב-1896 בוורשה למשפחה אמידה שעסקה בייבוא וייצוא מצרכי מזון יבשים.
לאחר שסיים בית-ספר תיכון למסחר, עבד בעסקי המשפחה שהיתה בעלת זכות לסוחר ברחבי רוסיה הצארית, ובמסעותיו הגיע עד הסניף בטשקנט.
עם התגברות האנטישמיות בפולין החליט שעליו לעלות לארץ ישראל כחלוץ במשפחתו.
כהכנה לעלייתו למד וסיים בהצלחה בית ספר גבוה לגננות בצ`כסטוכוב, ועלה לארץ עם דרכון מזוייף ב-1920. בהגיעו ליפו הופנה מיד כבעל מקצוע מבוקש למקוה-ישראל שהיתה אז המרכז ללימוד ופיתוח החקלאות. שם הצליח בעבודתו כמורה לגידול ירקות ומנהל הענף הוא התמיד בתפקידו זה עד 1932, הכניס גידולים חדשים כמו תות-שדה, וחידושים רבים שטרם נודעו אז בארץ כולל תעשיית שימורי ירקות.
ב-1922 נישא למרים לב שעלתה כחלוצה למשפחתה הענפה מסוקולקה בפולין, שם עסקו בחקלאות במושבות הצאר. מרים עבדה בארץ בחבורת חלוצים בכרכור ובנהלל, ואחר כך למדה בבית-ספר לכלכלת בית מייזל בתל-אביב. לאחר נישואיה עבדה בגן הירק. היא הצליחה להעלות את אחיה יוסף ויצחק לב שלמדו במקוה-ישראל, והמשך עלו גם הוריה ושתי אחיותיה, ונטעו פרדסים בבני-ברק ואחר כך בהדר ובקדימה.
ב-1927 אירגן קבוצה שקנתה קרקע פרטית (בעזרת יהושוע נחקין). הם יסדו את כפר הדר, קדחו באר, בנו ברכה, וב-1929 נטעו את פרדסי הדר בעזרת האחים לב שגם הם התיבשו כאן.
ב-1932 התיישבו אפרים ומרים כהן עם ילדיהם עמיחי ועוזי בני 7 ו-3 במשקם שכלל 20 דונם פרדס צעיר, רפת לול וגידול ירקות.
ממשפחתו הגדולה בוורשה הצליח לשכנע רק את אחיו מנשה להשקיע בארץ, ונטע עבורו 40 דונם פרדס בהדר. בעידודו עלה לארץ והתישב עם משפחתו בהדרגם הוא. שאר המשפחה: הורים, שני אחים, ושלוש אחיות ניספו בשואה עם משפחותהם ועם עוד עשרות בני המשפחה הענפה.
אפרים היה יושב ראש ההנהלה של מוסדות כפר-הדר מאז היווסדם עד לפני מספר שנים כפר הדר היה מאורגן למופת בעניני הספקת מים, שיווק פרי הדר, צרכניה, וההספקה לעופות, ובזה תרם את חלקו עשרות שנים. הוא מדד את כמות הגשם בהתמדה מאז 1932 עד היום.
חבר ההיסתדרות הכללית מיום היוסדה, ונבחר יקיר ההסתדרות לפני שלוש שנים.
איש אשכולות בימי המאורעות ובימי המאבק היה אחד ממפקדי ההגנה במקום.
שימש דוגמא על חלוץ איכר פועל.
על אלה ועוד החליטה הועדה להעניק לו בשנת 1994 את אות יקיר העיר על מפעל חייו.