האיחוד השלישי והאחרון  

בשנת 1963 פנה שר הפנים משה שפירא,  אל מועצת מגדיאל והתריע כי היא נשארה יישוב קטן וטרם התאחדה עם אחת משכנותיה. ולמגדיאל לא נותרה ברירה אלא להתאחד בלחץ משרד הפנים. 
במועצת מגדיאל התנהלו  דיונים ממושכים בדבר איחוד הרשויות. השאלה הייתה עם מי להתאחד?
מצד אחד, השכנה מצפון - כפר סבא שכבר הייתה לעיר ב-1962 והייתה מעוניינת מאד באיחוד.  בפניה עמדה האפשרות לבניית שיכונים ועיבוי הרצף הבנוי בינה לבין מגדיאל. עם כפר סבא שהיא  העיר, מגדיאל תהפוך להיות בה עוד שכונה בעיר ומי יודע מה יהיה גורלה. בישיבה עם מרדכי סורקיס, ראש העיר כפר סבא דאז, , הובטחו הבטחות רבות למגדיאל.

מצד שני,  עמדה האפשרות להתאחד עם הדר-רמתיים. למרות  שאיתה אין רצף של שטחים כמו עם כפר סבא.  בין שתי המושבות מפרידים שטחים של כפר מל"ל השייכת למועצה האזורית דרום השרון.
וָעד המושבה ניהל דיונים ארוכים בנושא האיחוד והנימוק הקובע היה רצונה של מגדיאל לשמור על צביונה הכפרי בעוד כפר סבא כבר הייתה בתהליכי עיור  מתקדמים. עם רמתיים פעלו במשותף מספר מוסדות שלטוניים כמו: מועצת הפועלים ולשכת עבודה אחת לשני הישובים. ואפילו היו תשתיות משותפות, אם יתאחדו, רמתיים (1925) היא מושבה הצעירה ממגדיאל (1924) , בשנה. למרות שאין שטח רצוף בין השתיים, תוכלנה הן לצמוח ולהתהוות ביחד.

לאחר ההתלבטויות הרבות, נעשתה הצבעה  וחברי מועצת מגדיאל הכריעו-

תוצאות ההצבעה היו -
עם כפר סבא -2, צבי זמיר ודוד לוי
עם רמתיים – 7, ברוך ליטאי, צודיק יעקובי, זלמן פרם, יצחק טייבלום, שלום רצון, בן עמי זמיר, יעקב פרלמן.

 בטכס חגיגי שחל ב- 1.12.1964 ב' דחנוכה תשכ"ה נערך האיחוד בין מגדיאל להדר רמתיים לאחר שהתארגנו חגגו ב-1966 שבוע של חגיגת חוצות.

לאיחוד בין המועצות המקומיות הדר רמתיים ומגדיאל פעלו שני ראשי המועצות: ברוך ליטאי ממגדיאל  ובנימין אבן מהדר-רמתיים.
ראש המועצה הראשון להוד השרון היה בנימין אבן וסגנו ברוך ליטאי.

לישוב החדש הוצעו שני שמות, "מגד הדרים" ו"הוד השרון" והשם הנבחר היה "הוד השרון" כלומר, הפֶּאֶר של  השרון.

הוד השרון הייתה באותו הזמן, המועצה המקומית הגדולה ביותר במדינה.

האיחוד אמנם הצליח ברמה המוניציפאלית. השירותים שהוענקו לתושבים היו טובים יותר, רמת הפיתוח עלתה ואיתה גם כוח המשיכה של היישוב. אך מבחינת הזהות של התושבים עדיין נשמרה החלוקה בין `מגדיאלים`, `אנשי רמתיים`, 'הדר' או 'רמת הדר'. למעשה בין רמתיים למגדיאל שרר ניכור , ברמת הדר שהיתה יישוב עצמאי לא ששו להצטרף לכלל המועצה אך לא הייתה להם ברירה כיוון שהם היו יישוב קטן שלא יכול היה להעניק את כל השירותים הנדרשים לתושביו, בכוחות עצמו.
המועצה החדשה שמה לה למטרה לפתח את היישובים, להרחיב את הבסיס הכלכלי ע"י אזורי תעשייה ופיתוח מקומות עבודה ופרנסה נוספים.
השכונות : גיל עמל גני צבי, נווה נאמן ונווה הדר הפכו חלק אינטגרלי של היישוב.

כיוון שהאיחוד יצר כפל בשמות הרחובות. היו שני רחובות בשם-הרצל, בארי ועוד נאלצה הרשות לוותר על אחד מהם ולקרוא שם חדש במקום האחר. הרצל נשאר במגדיאל והרצל של רמתיים הפך לשרת. בארי שנשאר ברמתיים ובארי של מגדיאל הפך לששת הימים.

המועצה המקומית הוד השרון סימנה לעצמה את היעד הבא - להיות לעיר ואם בישראל. המטרה הייתה לאפשר שירותים טובים יותר לתושבים, לפתח את היישוב אך לשמור עד כמה שניתן על הצביון ה`כפרי` שאפיין את המקום. 

ב- 1990 הפכה הוד השרון לעיר ואם בישראל.

(סקירת יישובי הוד השרון, ארכיון הוד השרון)

רשמה- שמחה קליין, הצריף הראשון, 2020