האיחוד האחרון - הדר רמתיים עם מגדיאל   

בשנת 1963 פנה שר הפנים משה שפירא, גם לאל מועצת מגדיאל והתריע כי היא נשארה יישוב קטן וטרם התאחדה עם אחת משכנותיה. ולמגדיאל לא נותרה ברירה אלא להתאחד בלחץ משרד הפנים. 
בפני מגדיאל עמדה השאלה הקשה, במי היא תבחר להתאחד? עם העיר כפר סבא, השכנה מצפון,  או עם שכנתה ממערב, המושבה הדר רמתיים. 

במועצת מגדיאל התנהלו  דיונים ממושכים בדבר איחוד הרשויות. השאלה הייתה עם מי?
השכנה מצפון - כפר סבא, שכבר הייתה לעיר ב-1962, הייתה מעוניינת באיחוד בגלל האפשרות לבניית שיכונים ועיבוי הרצף הבנוי בינה לבין מגדיאל. עם כפר סבא שהיא כבר עיר(1962), מגדיאל תהפוך להיות עוד שכונה משכונותיה של העיר ומי יודע מה יהיה גורלה. בישיבה עם ראש העיר כפר סבא דאז, מרדכי סורקיס, הובטחו הבטחות רבות למגדיאל.

מצד שני עמדה האפשרות להתאחד עם הדר-רמתיים. למרות  שאיתה אין רצף של שטחים, כי בין שתי המושבות מפרידים שטחים של כפר מל"ל השייכת למועצה האזורית דרום השרון. ועד המושבה ניהל דיונים ארוכים בנושא והנימוק הקובע היה הרצון של מגדיאל לשמור על צביונה הכפרי בעוד כפר סבא כבר הייתה בתהליכי עיור  מתקדמים. עם רמתיים פעלו במשותף מספר מוסדות שלטוניים - מועצת הפועלים ולשכת עבודה אחת לשני הישובים. ואפילו היו תשתיות משותפות, אם יתאחדו, רמתיים (1925) היא מושבה הצעירה ממגדיאל בשנה (1924) על אף שאין שטח רציף בין השתיים, יוכלו השתיים לצמוח ולהתהוות ביחד.

לאחר ההתלבטויות הרבות, נעשתה הצבעה  וחברי מועצת מגדיאל הכריעו-

תוצאות ההצבעה היו -
עם כפר סבא -2, צבי זמיר ודוד לוי
עם רמתיים – 7, ברוך ליטאי, צודיק יעקובי, זלמן פרם, יצחק טייבלום, שלום רצון, בן עמי זמיר, יעקב פרלמן.

האיחוד בין מגדיאל להדר רמתיים  חל ב- 1.12.1964 ב' דחנוכה תשכ"ה. בטכס חגיגי ואחריו שבוע של חגיגת חוצות.

לאיחוד בין המועצות המקומיות הדר רמתיים ומגדיאל פעלו שני ראשי המועצות: ברוך ליטאי ממגדיאל ומולו בנימין אבן מהדר-רמתיים.
ראש המועצה הראשון להוד השרון היה בנימין אבן וסגנו ברוך ליטאי, מי שהיה ראש מועצת מגדיאל.

לישוב החדש הוצעו שני שמות, "מגד הדרים" ו"הוד השרון" והשם הנבחר היה "הוד השרון" כלומר, הפֶּאֶר של  השרון.

הוד השרון הייתה באותו הזמן, המועצה המקומית הגדולה ביותר בארץ.

האיחוד אמנם הצליח ברמה המוניציפאלית. השירותים שהוענקו לתושבים היו טובים יותר, רמת הפיתוח עלתה ואיתה גם כוח המשיכה של היישוב. אך מבחינת הזהות של התושבים עדיין נשמרה החלוקה בין `מגדיאלים`, `אנשי רמתיים`, 'הדר' או 'רמת הדר'. למעשה בין רמתיים למגדיאל שרר ניכור , ברמת הדר שהיתה יישוב עצמאי לא ששו להצטרף לכלל המועצה אך לא הייתה להם ברירה מכיוון שהם היו יישוב קטן שלא יכול היה להעניק את כל השירותים הנדרשים לתושביו, בכוחות עצמו. אך במיטב המסורת של אינטגרציה טבעית והדרגתית שאפיינה תמיד את מושבות השרון הביא האיחוד מיזוג וליכוד. המועצה החדשה שמה לה למטרה לפתח את היישובים, להרחיב את הבסיס הכלכלי ע"י אזורי תעשייה ופיתוח מקומות עבודה ופרנסה נוספים.
השכונות : גני צבי, נווה נאמן ונווה הדר הפכו חלק אינטגרלי של היישוב.

המועצה המקומית הוד השרון סימנה לעצמה את היעד הבא - להיות לעיר ואם בישראל. המטרה הייתה לאפשר שירותים טובים יותר לתושבים, לפתח את היישוב אך לשמור עד כמה שניתן על הצביון ה`כפרי` שאפיין את המקום. 

ב- 1990 הפכה הוד השרון לעיר ואם בישראל.

(סקירת יישובי הוד השרון, ארכיון הוד השרון)

רשמה- שמחה קליין, הצריף הראשון, 2020