אגודות חקלאיות היו מכשיר ששימש לקידום היישוב בארץ כבר מראשית ההיתשבות. אמנם עיקר האגודות היו של תיבור הפועלים שמסגרות ארגוניות כאלה לא היו זרות לו, אך גם בעלי ההון הזעיר, האכרים העצמאיים במושבות ניסו ליצור מסגרות דומות לאורך השנים כשהבולטת מבין כל האגודות הייתה התאחדות האכרים.
מושבות השרון אמנם הוקמו ע"י בעלי ההון הזעיר, ששאפו להקים יישובים עצמאיים, ללא תמיכת וללא מעורבות המוסדות המיישבים. אך מהר מאוד הסתבר כי ארגון ושיתוף הכרחיים במידה רבה על מנת להצליח בהתיישבות. מהשלב של רכישת הקרקעות ועד לשלב של שיווק התוצרת החקלאית וההתבססות הכלכלית. על רקע זה ניתן למצוא במושבות השרון התארגנויות אד הוק למטרות אלה ואחרות.

בכפר הדר התארגנו המתיישבים כבר בשנה הראשונה באגודת "מושב הדר", שדאגה לחפירת בארות ולבניית ברכה, וכן לצורכי התרבות במקום. עוד שתי אגודות - "אגודה צרכנית יצרנית הדר" ו"אגודת הלוואה וחיסכון חקלאי הדר" - קמו בהמשך, והרימו תרומה גדולה לקיום ולרווחה. "אגודת הלוואה וחיסכון" היתה בעיקרה גוף שנועד לעסוק בפעולות אשראי. אגודת "פרי הדר" עסקה בפעולות של שיווק פרי ההדר של הפרדסנים הבינוניים והקטנים באמצעות חברת תנובה-אקספורט. ואילו "אגודה צרכנית יצרנית הדר" הוקמה כדי לספק את כל צורכי האוכלוסייה והמשקים. כל המתיישבים היו חברים באגודות, ועד היום הן ממשיכות בתפקידיהן. בעיקר התבססה "האגודה הצרכנית" - שתפקידה העיקרי היה לספק מזון לעופות - והיא קנתה לה מעמד כלכלי חשוב בכפר הדר.