אבזץ חיה ושמחה.
שם: שמחה בונים אבזץ
שנת לידה: 1925
ארץ המוצא: פולין
הורים: הנה-שפרה ואפרים-פישל אבזץ
עיסוק: בניין, צרכניה, אגרא
בת הזוג: חיה
שנת לידה: 1922
ארץ המוצא: פולין
הורים: זיסל ויעקב קרפל הלוי בורנשטיין
שנת נישואין: 1946
שנת עלייה: 1948
תאריך התיישבות במושבה: 1948
כתובת הבית בהוד השרון: רחוב אוסישקין/דרך מגדיאל 52
עיסוק: עקרת בית
צאצאים: זיוה 1949, בת שבע 1953
מקום קבורה: שמחה במגדיאל 1989
חיה במגדיאל 2008
חיה ושמחה אבזץ
חיה אלטע נולדה בשנת 1922 לזיסל ויעקב קרפל הלוי בורנשטיין ביבוז'נו פולין. לאב היתה חנות מכולת.
הבית היה בעל צביון דתי. חיה למדה שבע כיתות בבית ספר פולני וכן ב"בית יעקב".
ב-1 בספטמבר 1939, כשפלשו הגרמנים לפולין שהתה חיה בבית אחיה ובדרך לא דרך הצליחה לשוב לבית הוריה.
בשנת 1942 נשלחה למחנה עבודה בשנברג שבשלזיה והוצבה בבית חרושת לפשתן שבו עבדה שמונה שעות ביום.
בסוף 1943 הועברה לבית חרושת לפשתן במחנה גרייבן, ונשלחה למחנה הריכוז, ברגן בלזן, שהתה בו שישה חודשים עד לשחרורה בידי הבריטים ב-15 באפריל 1945 כשהיא שוקלת 23 קילוגרמים בלבד.
חיה הכירה את בעלה לעתיד שמחה-בונים אבזץ, שורד מחנה הריכוז בוכנוואלד. יחד נסעו עם קבוצת שורדים למחנה העקורים בווינמר שבגרמניה והמשיכו במסעם לארפורט.
שמחה-בונים נולד בשנת 1925 להנה-שפרה ואפרים-פישל אבזץ בלודז' פולין. האב היה בעל מאפייה. הבית היה בעל צביון חסידי. שמחה למד שלוש כיתות בבית ספר פרטי.
יהודי לודז' רוכזו בגטו אשר נסגר ב-1 במאי 1940 כשהוא מאכלס כ-164,000 יהודים. שמחה הועבר למחנה בצ'נסטוחובה ואחר נשלח למחנה בקילצה שבו עבד בבית חרושת לנשק. משם הועבר למחנה פלוסנברג ולבסוף למחנה בוכנוואלד. ב-9 במאי 1945 שוחרר בידי הצבא האדום.
חיה ושמחה אבזץ. נישאו בשנת 1946 .
בשנת 1948 עלה הזוג ארצה מהמחנה "גרנד ארנס" שבצרפת באנייה "אנצו סירני". הם הגיעו למגדיאל והתגוררו בשכר דירה בביתה של דינה גטקר שברחוב אוסישקין, לימים דרך מגדיאל 52. מארבעת החדרים בבית גטקר הוקצה חדר אחד למשפחת אבזץ. בעוד שמחה משרת בצבא, עבדה חיה באיסוף תפוחי אדמה, בפרדסים אצל סקורחוד, במשק ביתה של משפחת בנק ובמסעדה.
בתחילת דרכו עבד שמחה בפרדסים, בדק את התפוזים ואיכותם, היה אחראי לסידור המשלוחים ועבודות הפועלים בפרדס ואף עבד בבניין.
בשנת 1953 הם הקימו לול קטן בחצר האחורית של דינה גטקר שכלל 19 תרנגולות. עד מהרה הלול גדל ושגשג ובנו בית אימון שבו 600 אפרוחים. לאחר מותה של דינה גטקר קנו את ביתה ונחלתה.
בהמלצת צבי סלוביק-זמיר ראש מועצת מגדיאל, קיבל שמחה עבודה כקופאי בצרכניית גיל עמל ברחוב גולומב, ובהמשך זכה להתמנות למנהל הצרכנייה. שמחה גם מונה למנהל "אגרא" שבמגדיאל כמו כן ניהל במרץ, מומחיות ומיומנות רבה את הסילו, מכון התערובת ברחוב אסירי ציון.
לזוג נולדו שתי בנות: הנה-זיסל-זיוה בשנת 1949 ובת שבע - 1953. לאחר לידת הבנות הקצתה דינה גטקר חדר נוסף למשפחת אבזץ
זיוה למדה בגן ה"מזרחי" אצל הגננת ישראלה והמשיכה את לימודיה בבית הספר מזרחי בניהולו של דויטש. בתיכון למדה בבית ספר "ישורון" בפתח תקווה. זיוה נישאה לישראל שיקרקה והתברכה בשמונה ילדים. היא עבדה כגננת ומטפלת בילדים. בת שבע למדה אף היא בבית הספר מזרחי. בתיכון למדה בכפר סבא ופנתה ללמוד באוניברסיטת בר אילן. בת שבע – מורה בתיכון, מדריכת מורות. נישאה לפנחס פרלייגר ולזוג ארבעה ילדים.
קברי המשפחה בבית הקברות במגדיאל
שמחה בונים אבזץ נפטר בתשמ"ט, 1989.
חיה אלטע אבזץ נפטרה כ"ד באדר א' תשס"ח, 2008.