אבזץ חיה ושמחה  

דרך מגדיאל 52

חיה אלטע נולדה בשנת 1922 לזיסל ויעקב קרפל הלוי בורנשטיין ביבוז'נו פולין. לאב היתה חנות מכולת. הבית היה בעל צביון דתי. חיה למדה שבע כיתות בבית ספר פולני וכן ב"בית יעקב".

ב-1 בספטמבר 1939, כשפלשו הגרמנים לפולין שהתה חיה בבית אחיה ובדרך לא דרך הצליחה לשוב לבית הוריה.
בשנת 1942 נשלחה למחנה עבודה בשנברג שבשלזיה והוצבה בבית חרושת לפשתן שבו עבדה  שמונה שעות ביום. תפוקת בית החרושת הגיעה לכדי 4,000 קילוגרמים פשתן יבש. חיה עבדה שנתיים יחד עם חייל שבוי מצרפת בהפעלת שתי מכונות.
בסוף 1943 הועברה לבית חרושת לפשתן במחנה גרייבן, הפעילה מכונה אחרת במשך כשנה והתמנתה לעוזרת מכונאי התחזוקה. חיה נשלחה למחנה הריכוז, ברגן בלזן, ושהתה בו שישה חודשים עד לשחרורה ב-15 באפריל 1945 בידי הבריטים כשהיא שוקלת 23 קילוגרמים בלבד.

חיה הכירה את בעלה לעתיד שמחה אבזץ, שורד מחנה הריכוז בוכנוואלד. יחד נסעו עם קבוצת שורדים למחנה העקורים בווינמר שבגרמניה והמשיכו במסעם לארפורט.

שמחה בונים נולד בשנת 1925 להנה שפרה ואפרים פישל אבזץ בלודז' פולין. האב היה בעל מאפייה. הבית היה בעל צביון חסידי. שמחה למד בבית ספר פרטי שלוש כיתות. יהודי לודז' רוכזו בגטו אשר נסגר ב-1 במאי 1940 כשהוא מאכלס כ-164,000 יהודים. הגירושים החלו בינואר 1942 ונמשכו עד חיסול הגטו ב-15 בספטמבר 1944. עם חיסול הגטו נשלחו בטרנספורטים 68,500 יהודים למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. שמחה הועבר למחנה בצ'נסטוחובה ואחר נשלח למחנה בקילצה שבו עבד בבית חרושת לנשק. משם הועבר למחנה פלוסנברג ולבסוף למחנה בוכנוואלד. ב-9 במאי 1945 שוחרר שמחה בידי הצבא האדום. בשנת 1946 נישאה חיה לשמחה אבזץ.
 

בשנת 1948 עלו ארצה בעלייה ב' מהמחנה "גרנד ארנס" שבצרפת באנייה "אנצו סירני". הם הגיעו למגדיאל והתגוררו בשכר דירה בביתה של דינה גטקר שבדרך אוסישקין, לימים דרך מגדיאל 52. מארבעת החדרים בבית גטקר הוקצה חדר אחד למשפחת אבזץ. בעוד שמחה משרת בצבא, עבדה חיה באיסוף תפוחי אדמה, בפרדסים אצל סקורחוד, במשק ביתה של משפחת בנק ובמסעדה.
בתחילת הדרך עבד שמחה בפרדסים, בדק את התפוזים ואיכותם, היה אחראי לסידור המשלוחים ועבודות הפועלים בפרדס ועבד בבניין.
בשנת 1953 הם הקימו לול קטן בחצר האחורית של דינה גטקר שכלל 19 תרנגולות. עד מהרה הלול גדל ושגשג ובנו בית אימון שבו 600 אפרוחים. לאחר מותה של דינה גטקר קנו את ביתה ונחלתה. 

בהמלצת סלוביק זמיר קיבל שמחה עבודה כקופאי בצרכניית גיל עמל ובהמשך זכה להתמנות למנהל הצרכנייה. שמחה גם מונה למנהל "אגרא" שבמגדיאל כמו כן ניהל במרץ, במומחיות ובמיומנות רבה את הסילו, מכון התערובת ברחוב אסירי ציון.

לזוג נולדו שתי בנות: הנה זיסל זיוה בשנת 1949 ובת שבע - 1953. לאחר לידת הבנות הקצתה דינה גטקר חדר נוסף למשפחת אבזץ.   

זיוה למדה בגן ה"מזרחי" אצל הגננת ישראלה והמשיכה את לימודיה בבית הספר מזרחי בניהולו של דויטש. בתיכון למדה בבית ספר "ישורון" בפתח תקווה. זיוה נישאה לישראל שיקרקה והתברכה בשמונה ילדים. היא עבדה כגננת ומטפלת בילדים. בת שבע למדה אף היא בבית הספר מזרחי. בתיכון למדה בכפר סבא ופנתה ללמוד באוניברסיטת בר אילן. בת שבע – מורה בתיכון, מדריכת מורות. בת שבע נישאה לפנחס פרלייגר ולזוג ארבעה ילדים.

 

קברי המשפחה בבית הקברות במגדיאל

שמחה בונים אבזץ נפטר בשנת 1989.
חיה אלטע אבזץ בת הרב יעקב קרפל הלוי וזיסל בורנשטיין אלמנת שמחה בונים נולדה ד' באלול תרט"ב ונפטרה כ"ד באדר א' תשס"ח. 

(שמחה קליין ויעל אייל, הצריף הראשון, 2021)