ראשיתה של ההתארגנות המוסדית במגדיאל הייתה עם בחירתו של וועד מייסד עוד לפני שנרכשו האדמות. הוועד קיבל סמכויות רבות ובראשו נבחר שמואל ז`וכוביצקי - זקיף שהיה בעל רכוש מעמד ויכולת ארגון וניהול.
זמן קצר אחרי העלייה לקרקע התגלעו החיכוכים הראשונים בוועד המושבה. אך מעז יצא מתוק ובבחירות הראשונות שנערכו במושבה נבחר זקיף באופן רשמי לראש הוועד של מגדיאל. זכות הבחירה להנהגת היישוב נקבעה לכל בעלי הקרקעות בכפר ע"פ רישומי `הכשרת היישוב`, כל מי שיושב בכפר בקביעות למעלה משנה אפילו אם אין לו נחלה אך הוא משלם את מיסי הכפר וכו`. הוועד הדגיש כי מי שיש לו נחלה בכפר אך אינו נמצא במקום מאבד את זכות הבחירה וזאת על מנת להבטיח את השפעתו של הרוב על אורח חייו. בין הנושאים שעלו לדיון בישיבות הוועד הייתה בעיית השפה. אחרי דין ודברים הוחלט שבמגדיאל ידברו עברית. גם אם לא כולם שולטים היטב בשפה. נושא אחר שעלה לדיון היה סידור אספקת המים, הובלת החלב וכו`.
זקיף שמואל, גולה ומולדת, מגדיאל, 1954, חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, (הוד השרון, 1996)
