מינדל וחיים קולטון

מספרת הבת הקטנה, מיכל:

חיים בן יהודה נמנה על  חסידי גור הציוניים

מינדל בת ישראל, הייתה מבית אורתודוכסי ואמיד

חיים ומינדל קולטון נישאו וגרו בקליש שבפולין, חיים עסק במסחר.

בשנת 1920 רצה חיים לעלות לארץ ישראל. ככל יהודי דתי אז, פנה אל הרבי מגור וביקש את ברכת הדרך. הרב פסק שלא יעלה ארצה כי המלחמה בין הטורקים לבריטים בעיצומה. חיים נפגש בפולין עם יהושע חנקין, יו"ר הכשרת היישוב וגואל האדמות, במשרדים ורכש חלקת אדמה במגדיאל.

בשנת 1924  ארז הזוג מיטלטליו ונסע ברכבת לסופיה שבבולגריה, משם לטורקיה ועלו על אנייה שהפליגה אל נמל יפו. שם פנתה המשפחה לבית מלון בתל אביב.

המשפחה התארחה מספר ימים בבית שלנבוסקי בשכונת שפאק, שלמעשה היתה זו חנות גדולה. כעבור חודש עקרה לכפר סבא והשתקעה אצל משפחת ססנובסקי למשך כחצי שנה.      

בסוכות 1924 זכתה משפחת קולטון בהגרלה על מיקום מגרשה במגדיאל, מגרש מספר 11. היתה זו חלקת האדמה ברחוב סוקולוב, שנרכשה עוד בפולין.

 

חיים קולטון בהגיעו למגדיאל היה בן 44 שנה, מינדל בת – 40,

וחמשת ילדיהם:

חיה, חיה'לה נולדה בסוכות תרס"ט, 9 באוגוסט 1909 והייתה בת 16,

אריה- ליפמן – 1910 היה בן 15,

נחום - נָתֶק – 1912 היה בן 12,

יהודה- לייב – 1914 בן 10

ואני – מיכל, מִיכְלָ'ה – 1920 בת 5.

רכושו של חיים שהושקע במגדיאל עמד על סך 340 לי"מ.

האינוונטר שבבעלותו כלל שש פרות ערביות, 33 עופות, 5 עגלות, בית ורפת עץ. חיים רכש 45 דונם אדמה.

 

צריפו של קולטון – היה במקורו צריף בריטי שהובא  מפורק על עגלה הרתומה לסוס, מהמחנה הצבאי הבריטי, שבטול כרם, למעשה, היה זה רכוש נטוש עוד מימי הטורקים. הצריף היה בנוי מעץ, מחובר בברגים וללא חלונות זכוכית רק בד מכסה את הפתחים.          חלקת האדמה יושרה ועליה התקינו משטח מכּוּרכָּרית (תערובת של כורכר, מלט ומים). בצריף היו 3 חדרי מגורים: הגדול – בכניסה, שם ישנה חיה, הבינוני-שהושכר לפועלים והקטן- למגורי ההורים עם מיכל. ההול שימש למגורי הבנים, השירותים והמקלחת היו בחצר.

העץ החיצוני של הצריף נמרח בגיליונות נייר זפת שנקרא טול ובשמם הערבי "פאפא". יריעת זפת שעליהן הניחו לוחות עץ דקים ושטוחים, פלאפונים, שקיבעו אותם במסמרים באורך 3 סנטימטר והגנו על הצריף מחדירת גשם.

הקירות הפנימיים נבנו מלוחות עץ וביניהם הונחו אדמת חמרה רטובה וחלוקי נחל שנאספו מנחל קָנָה והדס. שיטת עיבוי הקירות נועדה לבידוד הבית. זו היתה שיטה נהוגה באותם זמנים, שיטה בגדדית, עשויה מחומרים המצויים בשטח. הקירות הפנימיים טויחו בטיח העשוי מחול רטוב, מלט וסיד שנמרח על הקיר ויצר שכבת טיח.

חיים קולטון נקלע למצוקת בנייה ולא נותר לו כסף להשלים את גג המטבח ולהתקין חלונות. גג התקרה במטבח נשאר פתוח עד שצברו פרוטה לפרוטה והתקינו גג, לפני החורף.

בתקופה הראשונה עבד חיים בייבוש הביצות ליד בית אורבך שבמגדיאל. הרצל פינת המקשר.

המים לשתייה ובנייה הובאו על עגלה רתומה לפרד ועליה מכלים שונים שהיו בבית, מן הבאר בכפר סבא  או כפר מל"ל. הבן נחום היה מעמיס ארבעה מֶכָלֵי מים לצרכי המשפחה.

בתחילה רעבו ממש לפַּת לחם והתנאים הקשים הכבידו על המשפחה. אבו שאקר, מהכפר הערבי ביר עדס, היה מביא להם את מצרכי המזון מקלקיליה ושישלמו כשיהיה להם, אמר. הודות לו, ניצלה המשפחה מחרפת רעב.

בחצר הבית ניצב תנור עשוי מחַמְרָה. מינדל אפתה בו את ככרות הלחם ובו חומם סיר הצ'ולנט לשבת. מנורות לוקס ועששיות שימשו לתאורה.

בית קולטון שימש כאכסניה למגורי הפועלים הרווקים שבנו את בתיהם במגדיאל. החדר הבינוני הוקצע להשכרה ובו הוצבו כ-3 – 4 מיטות ובעליית הגג אפשרו ללון.

בצריף של קולטון התקיימו ישיבות הוועד הראשונות בטרם עברו לאוהלו של זוכוביצקי-זקיף. בצריף התקיימה גם החתונה הראשונה של הזוג פישרמן וליל הסדר הראשון. 

הם הציבו שולחן ולידו ספסל והקימו בחדר הגדול של הצריף, מסעדה שנקראה "בית האוכל". ארוחת צהריים עלתה כ-3 גרוש. מינדל האם, בישלה וחיה עזרה לה.

את החדר הבינוני השכירו ובצריף קטן שעמד ליד צריפם הקימו חנות מכולת, בה מכרו מצרכי מזון יבשים ואת הגבינה שהכינה מינדל מחלב הפרה, אותה שמרו בארגז הקרח.

במשק הבית הייתה רפת ובה פרות שסיפקו את תצרוכת החלב. שובך גדול היה בתקרת הרפת ובו יונים רבות. בחצר התהלכו תרנגולות שנועדו להטלת הביצים ואכילת הבשר.

חיים שימש בפולין כבעל תוקע בשופר והביא עמו שלושה שופרות שתרם לבית הכנסת הגדול במגדיאל. חיים היה הגבאי ואחראי בית הכנסת. בשעה שהוכנס ספר התורה לבית הכנסת אפתה מינדל עוגות לכלל הציבור הנרגש.

המשפחה  מכרה את הצריף לבורנשטיין שהיה נשוי לבת משפחת גרושקביץ .

אחר כך הושכר הצריף למשפחת אשכנזי ובמקביל שכר את החדר הקטן זילברברג, הגבאי של בית הכנסת במגדיאל, ואחרונה שכרה משפחת סנדק.

שנים רבות עמד הצריף בשיממונו וכמעט קרס.  הוא ניצל מהריסה הודות לאנשים שאכפת היה להם.

 העירייה שיקמה את הצריף ובשנת 2005 נערך טקס חנוכת הצריף הראשון בהוד השרון. בין הנואמים בטקס התכבדה מיכל'ה פפיריני לבית קולטון כילדה שגרה בצריף. בין המוזמנים לקחו חלק ותיקי העיר.

 

חיים בן יהודה קולטון נפטר יג' חשון תרצ"ז בן 58 שנה.

מינדל קולטון בת ישראל נפטרה בשיבה טובה ד' שבט תשל"ז