גרינברג, לאה ושמחה בונים

שמחה-בונים גרינברג נולד ב- 1885 בפולין. שם היה סוחר.
לאה-חיה נולדה ב- 1893 בפולין.
בוורשה נולדו לזוג 2 ילדים: מרדכי מוטל 1911, וורה-נחמה  1919.
משפחת גרינברג נמנית על 12 המייסדים והתיישבה במגדיאל בשנת 1924.  שמחה השקיע 550  לי"מ (לירות מצריות). וברשותו היו צריף, סוס, רפת משותפת ובה פרה אחת, עָגָלָה ומכשירי חקלאות שונים. הוא קנה 50 דונמים שהשתרעו מרחוב סוקולוב ועד לרחוב אסירי ציון כמו כן היה בעליהם של 17 דונם ביער ויצמן.  
שמחה הקים לול שהכיל בשיאו מאות תרנגולות. בתחילה היה הלול על הקרקע והתרנגולות טיילו בחצר, ובשלב השני נבנה לול מסודר על סוללות ולידו בית אימון. האפרוחים נקנו ממשק שץ שבמגדיאל. מידי שבוע הגיע סוחר שהיה מעביר את הביצים לתל אביב. התרנגולות שבגרו היו מובלות לשחיטה אצל השוחט, יעקב בֶּסֶר במרכז מגדיאל.
בפרדס שניטע מאחורי הבית הוקם בית אריזה גדול ובו עבדו פועלים יהודים וערבים. שמחה בונים עבד בפרדס בלול ובמשק יחד עם ילדיו. מרדכי עזר רבות לאביו בעבודות המשק.

שמחה בנה בית בלוקים ברחוב סוקולוב 14 ובו 2 חדרים, מטבח ומרפסת, השירותים והמקלחת היו בחוץ.

בשנות ה-50 החל הבן מרדכי בהקמת לול גדול שהוקם ליד ביתו, ברחוב סוקולוב ובבוא הזמן שוכלל והיו בו סוללות ובית אימון.
בשנת 1973 חוסל הלול וגם הפרדס.
מרדכי היה שותף במשאית עם אולדק בחברת המרץ. מרדכי היה שותף פסיבי ואחר כך היה שותף פעיל.
בשנות ה-50 נמכרו 17 דונם מנחלתם ברחוב סוקולוב ובשטח הזה הוקם לימים בניין מועצת הפועלים ומגרש כדור סל מאחור שבו אימן הבן משה גרינברג קבוצת ילדים. במגרש הספורט שיחקו כדורסל וכדורעף. במגדיאל פעלה אף נבחרת שנכללה בליגה א'. המאמן היה דוד בגה שהיה בזמנו שחקן נבחרת ישראל בכדורעף. על הנבחרת נמנו: האחים משה ויעקב גרינברג, האחים משה ורוביק פרלמן, אריה פילשטיינר, יואב מנדלבאום שהגיע מקיבוץ דורות, מוטקה אלעזר, דוד קריגר-יריב.
משנסגרה מועצת הפועלים הפך הבית לחדרי פנימייה של חניכי מוסינזון ואחר כך לבית אבות,  כיום- 2009  בנוי עליו בניין מגורים.

שמחה-בונים גרינברג, בן מרדכי נפטר כ"ז אב תרפ"ט – 1929 בן 43 שנים. נקבר בבית הקברות במגדיאל.

לאה-חיה גרינברג נפטרה ב-1963. וקבורה בבית הקברות במגדיאל.

מרדכי גרינברג, בן שמחה מראשוני מגדיאל נפטר יז' כסלו תשמ"ב, 1982.  

מלכה גרינברג, אשת מרדכי נקברה במגדיאל בי"ב בשבט תשע"ב, 5 בפברואר 2012.

רשמה: שמחה קלין, הצריף הראשון