בתום המלחמה חזרה למגדיאל קבוצה של חיילים משוחררים אשר חלקם היו בני המושבה וחלקם צעירים שרצו להתיישב בה. הקבוצה הקימה חברה חקלאית בע"מ. בין החברים היו בניהם ונכדיהם של הראשונים במושבה ואליהם הצטרפו עוד כעשרים איש שמטרתם הייתה עיבוד שטחי פלחה נרחבים בנגב. בראשית שנות החמישים התחילה החברה בזריעת תבואות קיץ וחורף בנגב והפכה לגורם מרכזי בביצוע פעולות חקלאיות בארץ. חברי ההנהלה היו רובם בני מגדיאל, בנים למשפחות חקלאיות ובוגרי בתי ספר חקלאיים כמו פרדס חנה ומקווה ישראל. `בני מגדיאל` הייתה היוזמת והמייסדת של מוסדות במושבה אשר נועדו לקדם ולפתח את החקלאות בשרון כמו `החברה הכלכלית של אכרי מגדיאל בע"מ` שהקימה את בית הקירור וביהח"ר לקרח במושבה.

(זקיף שמואל, גולה ומולדת, מגדיאל, 1954)

בני מגדיאל שהיו חברים בקבוצה היו:
יצחק בר נתן
ישקה פוטש
אברהם שומר
עוזי שטיינשלייפר