שכונת נווה הדר
שכונת נווה הדר - 1949
מיקומה של השכונה באזור בו ישב קודם השבט הבדואי של שָׁאקֶר אָבּוּ קִישֶק.
ב- 1949 הוקמה במקום מעברה א' והגיעו לשכונה כ-150 משפחות ממעברות שונות: רמתיים, פרדסיה ופרדס חנה, ששוכנו באוהלים.
מוצאם היה ממצרים, לוב, פולין ורומניה.
אותה שנה החלו לבנות 145 יחידות דיור דו משפחתיות (באזור הרחובות: השומר, הידיד, סיני, אלוף הניצחון וצה"ל כיום). על הדירות היו רק מספרים ללא שמות רחובות.
בבית מספר 72 א' נערכה הגרלה שקבעה באיזה בית תשתכן כל משפחה מדיירי האוהלים של מעברה א'.
לכל בית 24 מ"ר על שטח אדמה בן דונם או שניים ומחירו 2000 לירות.
כל אדם במשפחה קבל 3 לירות למחיה. בשטח האדמה גידלו את משק העזר של המשפחה עם לול תרנגולות קטן, עצי פרי וגינת ירק.
באותה שנה הוקם גן ילדים. בהמשך הוקמו תשתיות, בית ספר, קופת חולים ומכולת שהיו ממוקמים באזור היער.
בשנת 1950 הוקמה מעברה ב' שתושביה ברובם הגיעו מעירק ותימן. הם עברו למעברת רמתיים, שהייתה בסוף רחוב הבנים ובהמשך עברו לשכונת גיורא, פרדס כץ ושאר הערים בארץ.
טרם זרמו מים בבתים, ובכל יום הגיע אדון לוונטל מרמת הדר, עם הטרקטור ועליו מיכל המים. בפעמון שבידו צלצל והודיע על בואו. תושבי השכונה המתינו לו עם דליים וסירים, אותם מילאו במים לצורכי הבית: שתייה, בישול, כביסה, רחצה וניקיון.
כיוון שלא היתה עבודה לכולם וכדי לספק את כל המפרנסים, חילקו את השבוע לשניים כך, שחלק עבדו בחצי הראשון של השבוע וחלק בחצי השני.
בבית הספר של השכונה למדו רק כתות א'-ג'. כתות ד' ומעלה הלכו ללמוד בבית ספר ממלכתי א' שהיה ברחוב בן גמלא. אל בית הספר הגיעו ברגל, בחורף התבוססו בבוץ בקיץ הכתה בם השמש החמה .
בשעה 12:00 הגישו בחדר האוכל של בית הספר, מרק עם 2 פרוסות לחם.
מנהל בית ספר ממלכתי א' אותה עת היה אלימלך גינזבורג.
עם רדת החשכה בשכונה היו נשמעים קולות התנים המייללים שהפחידו מאד והשאירו את הילדים בבתיהם .
בין השכנים שררו יחסי טובים.
ברחוב השומר בשכונה היו שתי חנויות מכולת. אחת של גברת וולף וּמוּלָה, בבית הערבי, של אליהו דָבּוּש.
בשטחיה החקלאים של השכונה גידלו החקלאים מיני ירקות, תות שדה ותרד למסחר.
לביקור חולים, הגיע רכוב על אופניו ד"ר אריה רטן, מרמתיים, שתִיקוֹ תלוי על הכידון.
בהמשך היו הרופאים: ד"ר קוֹרִיאַט וד"ר ליזה שמעון, שעבדו בצריף של קופת חולים ברחוב השומר – פינת רסקו.
מן הארכיון-
ח' בסיוון תשי"ט 14 ביוני 1959 הוקצע מגרש לבית כנסת של התימנים
נסללו כבישים פנימיים בשכונה ומספר יחידות הדיור הוכפל.
ב 1962, נעשו תיקונים בכביש הגישה מדרך רמתיים עד הכניסה לשכונת נווה הדר (רחוב ז'בוטינסקי).
אתרים בשכונה-
הבית הערבי ברחוב השומר
שרידי היער
מועדון הברנש
מגרש כדורגל.
ב-1982 הוקם בסמוך לשכונה, בית העלמין של הוד השרון.