על בית הכנסת בכפר הדר סיפרו הוותיקים: אחד המתיישבים הראשונים היה יוסף ברזובסקי, שלפי הכרתו לא יכול להיות יישוב יהודי שאין בו בית כנסת קבוע. לא ייתכן שהתפילה תתקיים בבית העם. הוא החל להתרים את אנשי הכפר, והם נענו לו ברצון בתרומת יום עבודה. ועד הכפר הקצה מגרש ציבורי ותרומה של 35 לירות מצריות. אלימלך קוסטנוביץ שעסק בבניין הקים את השלד. הכסף שנאסף לא הספיק ליותר מזה, וברזובסקי השקיע בבנייה מכספו - עד שנשאר בחוסר כול. הרב משה לב לא היה מתושבי הכפר, אבל בנו ובתו מרים, שנישאה לאפרים כהן, גרו במקום. הרב יצחק הרצוג, הרב הראשי לארץ-ישראל, היה חברו הטוב של משה לב מימי לימודיהם בישיבה. הרב לב סיפר לרב הרצוג על בית הכנסת בכפר הדר, והרב הרצוג פנה למוסדות והשיג סכום כסף להשלמת הבנייה.

משה לב לא הסתפק בכך. הוא קנה את העץ הדרוש למשקופי החלונות ופנה לנגר מומחה והזמין אצלו את העבודה. בביתו בבני ברק היתה מרפסת מזוגגת בזכוכית צבעונית, והוא תרם אותה לבית הכנסת. לימים הצטרפו חנה ומשה לב לילדיהם בכפר הדר.

בית הכנסת בכפר הדר הוא המוסד הציבורי היחיד שהוסיף להתקיים ביישוב מאז הקמתו ועד היום. המתפללים בו בשנים האחרונות הם בני הדור שמרד בשעתו בצורת החיים של יהודי הגולה, ועבר לחיי חקלאות. כשהוגשם החלום, הורגש הצורך בחיים מסורתיים, במיוחד בשביל בני הדור הצעיר. הדבר ניכר בחגים, כשבית הכנסת מלא במתפללים.