בכ"ג בתשרי תרפ"ה, 3.10.1924, איסרו חג הסוכות - "חצו התריסר את הירקון ונעצו את המעדר הראשון בנחלתם", כתב בזיכרונותיו הסופר ואיש הציבור יצחק זיו-אב, שהוריו הצטרפו למייסדי מגדיאל בשנתה השנייה. "כפרים ערביים כיתרו אותם וחצצו בינם ובין יישובים קטנים ומבודדים אחרים שהוקמו שנים מעטות בלבד קודם לכן

כפר-סבא (1903), רעננה (1921), עין חי (שנוסדה, נעזבה, ובשנת 1922 הוקמה מחדש כמושב העובדים כפר מל"ל), ועיר שלום (רמת השרון שנוסדה בשנת 1923). את השם ליישוב החדש  בחרו, כאשר חיברו `מגד` עם `אל`." (לימים היו שחשבו בטעות כי השם מגדיאל נלקח משמו של אחד מאלופי אֶדוֹם הנזכר בפסוק מד בפרק לו בספר "בראשית", ויושב ראש הוועד המקומי אף נשא את התואר "אלוף מגדיאל")

(חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996)

מגד פרושו: מֶתֶק, טוּב. 

בסמל מגדיאל מופיעים: מבנה בית הכנסת, מגדל המים ועץ פרי הדר. שלושת אלה אפיינו את מגדיאל בשנותיה הראשונות.

הסמל צוייר בידי יעקב פיינשטיין.

שמחה קליין, הצריף הראשון.