בשנת תרפ"ה 1925, התווספו אל ראשוני רמתיים חבורה של ציונים צעירים שחלמו "להקים כפר בעל ציביון חקלאי". בעקבות כך קיבלה ההתיישבות במקום תנופה של ממש, אשר יצרה את המושבה רמתיים, תוך כדי האמונה ביוזמה הפרטית והתנגדות לעבודה השכירה. למרות הרקע העירוני ממנו הגיעו המייסדים והקשיים הרבים בהם נתקלו. ראו אלו את ייעודם בעבודת התיישבות חלוצית, ציונית וחקלאית דווקא באזור טופוגרפי זה של הקרקע המתאפיין בשתי גבעות ושקע ביניהן, ועל כן נקרא המקום רמתיים.