מכיוון שמוזס לא נהנה מתמיכת המוסדות ביזמתו היישובית הרי שקניית הקרקע הייתה אפשרית רק מחברות קרקעות או מאנשים פרטיים. המיקום היה שוב באזור השרון, קרוב לרמתייים ורמות השבים כבר היה בסיס של עולי גרמניה והחשוב מכל - קרוב לשווקים האפשריים לתוצרת החקלאית של היישוב, תל אביב יפו והמושבות. השטחים עליהם הוקמה רמת הדר היו מפוצלים בין הפרדסים. מהצד הצפוני והמערבי היו אלה אדמות אבו קישק, במזרח ובדרום היו אלה הפרדסים של בעלים פרטיים כמו איזקסון, דונקלבלום, רוקח ואחרים. הפיצול הכביד על תכנון הכפר אך לא השפיע על גודל החלקות משום שהמשקים תוכננו מראש בתור יחידות קטנות ואינטנסיביות.

בדצמבר 1938 התיישבו ברמת הדר עולים מגרמניה, בני העלייה החמישית. ברוח הימים ההם - עיצומם של "המאורעות" - נבנה היישוב החדש במסגרת מפעל ההתיישבות הגדול בתקופת "חומה ומגדל", אף-על-פי שהוקם בלי חומה ובלי מגדל.

(עמית עירית, הפעילות ההתיישבותית היהודית בשרון הדרומי (1918 - 1929), דוקטורט אוני` עברית, 1993. חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996.ערב ראיונות עם וותיקי היישוב, ערך מיכאל רובינזון רח` תל דן רמת הדר)