משפחת קולטון

בין שנים-עשר המייסדים שנפגשו ב-1924 בתל אביב והחליטו להקים מושבה על אדמות הכפר הערבי ביר עדס היה גם חיים קולטון, שבנה את הצריף הראשון במגדיאל. במשך חודשים רבים זה היה הצריף היחיד במקום.

חיים קולטון, חסיד ציוני, שעלה לארץ-ישראל רק לאחר שהושיט לן הרבי ידו ואמר: "סע לחיים ולשלום". חיים עלה קודם בגפו לבדוק את השטח ובשנת 1924 עלתה כל המשפחה לארץ: אב-חיים, אם-מינדל, שלושה בנים- ליפמן-אריה, נחום ויהודה ושתי בנות-חיה ומיכל, המשפחה חיה זמן קצר ביפו עד שרכש חיים את האדמה במגדיאל. בשנים הראשונות עסק חיים בחקלאות ופיתח את משקו בעזרת הלוואות ממקורות שונים.

ברשותו היו 45 דונם פרדס, בית, לול תרנגולות, רפת עם 2 פרות . הצריף של קולטון, כמו צריפים אחרים במושבות נקנה מפורק מבסיס בריטי שבטול כרם, רכוש נטוש של התורכים ששלטו קודם בארץ, והובל למגדיאל על עגלה רתומה לפרד, לאחר יישור הקרקע הורכב במקום.

לימים נקלע חיים לקשיים כלכליים ובאמצע שנות השלושים עברה המשפחה לפתח תקווה ומכרה את נכסיה במגדיאל.

מאז עבר הצריף מספר בעלים : משפחת אשכנזי ולאחריה משפחת סנדק.

הצריף הראשון כפי שהוא היום 2020, בא להגשים חלומם של ותיקים וקברניטי היישוב לשמש מפגש בין ההיסטוריה והנוסטלגיה של המקום עם מערכות מידע ממוחשבות ועם מייצגים וטכנולוגיות מתקדמות.

המקום עשוי לשמש מקום מפגש לותיקי המושבות ולבני משפחותיהם וכן מקום ביקור לתלמידי בתי הספר ולתושבי הוד השרון, כחלק ממסע היסטורי במקום.

מערכות המחשוב כוללות מידע אודות ראשונים וותיקי המקום. אודות ההיסטוריה של המושבות וכן אודות ההווה והעתיד של הוד השרון.

המערכת שמוצבת בצריף, מאפשרת ניהול לאכסון ארכיונאי של המידע וכן יכולת טובה לאחזור ולתצוגה של הנתונים כולל תמונות, מסמכים סרטונים וכו`.

אנו מניחים כי המעורבות של הדור הצעיר ודור ההמשך בישום המערכת והקשר הבלתי אמצעי עם הותיקים במקום יעמיקו את השייכות של התלמידים והתושבים להוד השרון ויסייעו להנחיל את המורשת לדורות הבאים.

במבקרים בצריף יכולים לראות את שיטת הבנייה של פעם, הכלים הכלים והמכשירים שהיו בשימוש. ולשמוע על ההיסטוריה של המקום בליווי סרט.