אחת הבעיות העיקריות של ראשוני היישוב הייתה בעיית המים. הראשונים נאלצו להביא את המים מכפר סבא או כפר מל"ל, משימה לא פשוטה בדרכים חוליות ובכל תנאי מזג האוויר. על כן אחד השירותים הראשונים שהמושבה ביקשה להעניק לתושבים היה מפעל המים. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם ליצור מפעל משותף עם יישובי הסביבה כמו רעננה וכפר סבא או מפעל יישובי מקומי. ביוזמת ועד המושבה התקיימה אספת במושבות בה נכחו נציגים מכפר סבא, כפר מל"ל ועין חי, רעננה וחברת `משק`. הועד ניהל מו"מ עם פנחס רוטנברג והוכנה הצעה לתכנית אספקת מים לכל השרון הדרומי, עם מבט לעתיד. במקביל נערכו קידוחי ניסיון בשטחי המושבה לבדוק את זמינות המים. בשנת 1925 הוצגה התכנית באסיפה הכללית של מגדיאל.
המועצה המקומית מגדיאל קדחה 3 בארות ואף בנתה בריכה גדולה מרווה: חברת המים של מגדיאל.

(זקיף שמואל, גולה ומולדת, מגדיאל, 1954)