הרקע לאיחוד שהוביל ליצירת הוד השרון היו המהלכים לאיחוד הרשויות בשנות החמישים של המאה העשרים. באיחוד הראשון 1951 , אוחדו רמתיים וכפר הדר למועצה מקומית בשם הדר-רמתיים. באפריל 1963 הושלם תהליך מיזוג הדר- רמתיים עם רמת הדר השכנה, תוצאה של יוזמת משרד הפנים לאיחוד רשויות קטנות. בשנת 1963 מנתה הדר רמתיים, שכללה את היישובים רמתיים, כפר הדר ורמת הדר 8400 נפשות ושטח השיפוט היה כ- 16 אלף דונם.

לאיחוד המועצה המקומית הדר רמתיים ומגדיאל פעלו שני ראשי המועצות: ברוך ליטאי ממגדיאל ומולו בנימין אבן מהדר -רמתיים. האיחוד עם השכנה מגדיאל התבקש מאיליו. בשנת 1964 ניהל ועד מגדיאל דיונים ממושכים בדבר איחוד רשויות. השאלה הייתה עם מי?

השכנה מצפון - כפר סבא, שכבר הייתה לעיר ב-1962, הייתה מעוניינת באיחוד בגלל האפשרות לבניית שיכונים ועיבוי הרצף הבנוי בינה לבין מגדיאל. מצד שני עמדה האפשרות להתאחד עם הדר-רמתיים. וועד המושבה ניהל דיונים ארוכים על הנושא ובסופו של דבר הוכרע שמגדיאל תתאחד עם המועצה המקומית הדר רמתיים. הנימוק הקובע היה הרצון של מגדיאל לשמור על צביונה הכפרי בעוד כפר סבא כבר הייתה בתהליכי עיור  מתקדמים. עם רמתיים פעלו מספר מוסדות שלטוניים ואפילו היו תשתיות משותפות: מועצת הפועלים וכך גם לשכת עבודה אחת לשני הישובים. בנובמבר 1964 כשהתאחדו השתיים, הוחלט שלמועצה החדשה יקראו "הוד השרון". (קטע מן הפרוטוקול נמצא בתמונות) 

בדצמבר של אותה שנה התחילו לממש את האיחוד: במועצה החדשה היה מנין החברים בהתאמה לאוכלוסיית היישובים: 15 חברים מהדר רמתיים, 3 מרמת הדר ו- 11 חברים ממגדיאל. ראש המועצה שנבחר שוב בבחירות היה בנימין אבן. האיחוד אמנם הצליח ברמה המוניציפאלית. השירותים שהוענקו לתושבים היו טובים יותר, רמת הפיתוח עלתה ואיתה גם כוח המשיכה של היישוב. אך מבחינת הזהות של התושבים עדיין נשמרה החלוקה בין `מגדיאלים`, `אנשי רמתיים` או כפר הדר. למעשה בין רמתיים למגדיאל שרר ניכור , ברמת הדר שהיה יישוב עצמאי לא ששו להצטרף לכלל המועצה אך לא הייתה להם ברירה מכיוון שהיו יישוב קטן שלא יכול היה להעניק את כל השירותים הנדרשים לתושבים בכוחות עצמו. אך במיטב המסורת של אינטגרציה טבעית והדרגתית שאפיינה תמיד את מושבות השרון הביא האיחוד מיזוג וליכוד. המועצה החדשה שמה לה למטרה לפתח את היישובים, להרחיב את הבסיס הכלכלי ע"י אזורי תעשייה ופיתוח מקומות עבודה ופרנסה נוספים.

השכונות : גני צבי, נווה נאמן ונווה הדר הפכו חלק אינטגרלי של היישוב.

המועצה המקומית הוד השרון סימנה לעצמה את היעד הבא - להיות לעיר ואם בישראל. המטרה הייתה לאפשר שירותים טובים יותר לתושבים, לפתח את היישוב אך לשמור עד כמה שניתן על הצביון ה`כפרי` שאפיין את המקום. 

(סקירת יישובי הוד השרון, ארכיון הוד השרון)