הם באו לכאן מארבע כנפות הארץ. אשכנזים ויוצאי עדות המזרח, דתיים וחילוניים, סוציאליסטים וליברלים, צעירים וקשישים, בעלי משפחה ורווקים, אמידים וחסרי-כל, מיעוטם בעלי הכשרה בחקלאות שבחרו מראש את המקום הזה להקים בו את ביתם, רובם בעלי רקע עירוני שיד המקרה הביאה אותם לכאן. המכנה המשותף היחיד שלהם היה הרצון העז להקים כאן חיים חדשים להם ולילדיהם, לבנות ולהיבנות במולדת הישנה-החדשה.

 

חבלי ההתאקלמות והקליטה היו להם לכור היתוך ויצרו אינטגרציה טבעית הדרגתית, שנים רבות קודם שה"אינטגרציה" כבשה לה מקום באוצר המילים של החברה הישראלית. כשהתאחדו בשנת 1964, ארבעת היישובים שהקימו, והיו להוד השרון, כ-40 שנים לאחר שהוקם הצריף הראשון באזור הזה, היתה השתלבותם של התושבים ליישוב אחד חוליה טבעית בשרשרת ההיסטורית. הוותיקים הוסיפו לשמר בגעגועים את זיקתם ליישוביהם המקוריים, אבל בני הדור הצעיר גאים בעירם ובייחודה: העיר בירוק. (עד כאן לא ידוע מי כתב)

  • בשנת 1924 הוקמה מגדיאל
  • בשנת 1925 הוקמה רמתיים
  • בשנת 1927 הוקמה הדר 
  • בשנת 1938 הוקמה רמת הדר.
  • בשנת 1951 התאחדו הדר ורמתיים וקראו למושבה החדשה הדר רמתיים
  • בשנת 1963 התאחדו הדר רמתיים ורמת הדר והשם נשאר כפי שהיה - הדר רמתיים.
  • בשנת 1964 התאחדו הדר רמתיים ומגדיאל ולמושבה החדשה קראו - הוד השרון. 
  • בשנת 1990 הוכרזה הוד השרון ביום העצמאות , לעיר ואם בישראל.

עזרא בנימיני, יליד המקום, נבחר לראשות המועצה המקומית בשנת 1989, ותוך שנה הפך את המושבה לעיר. ראש העיר מקפיד לשמור על תדמיתה הירוקה של הוד השרון: אמנם, העיר נהנית מתנופת צמיחה חסרת תקדים - בנייה מודרנית, כבישים וכיכרות וגידול דמוגרפי מהיר. אך עם זה נושמים תושביה אוויר צח הודות לריאות הירוקות שהיא משופעת בהן. סקר שעשתה מחלקת המחקר של סוכנות הנדל"ן אנגלו-סכסון באמצע 1995 - ושציין כי לצפיפותה של עיר נודעת השפעה ישירה על איכות החיים של תושביה - העלה כי הוד השרון (המשתרעת על שטח של 20,000 דונם) נמצאת בתחתיתה של רשימת הערים בישראל מבחינת הצפיפות. חברת הנדל"ן לא ידעה שהצפיפות הנמוכה נובעת מסיפורה של העיר. מכל מקום, זו היתה מחמאה יפה לעיר שחגגה באותה העת מלאת 70 שנה לעליית האבות-המייסדים שלה על אדמתה.

 

לרגל מלאות 70 שנה ליישוב הראשון, שממנו צמחה הוד השרון, נכתב הספר הזה.