בכל מושבה בנפרד, החלו לחגוג ולנטוע :

מגדיאל

ב-1926 במגדיאל 42 משפחות:
25 מפולין, 10 מליטא ו-7 מבגדד.
חלק מהכפר כבר בנוי- בתים ורפתות, שדות נחרשו ונזרעו, יובשו הביצות ונחפרה הבאר הראשונה 1925.
ב-1926 המגדיאלים החליטו כי הגיע הזמן לנטוע יער ולחגוג. ובחרו לעשות זאת בחג האילנות  והפכו את החגיגה למשולשת-

1. הכנסת ספר תורה שהובא מפולין שהתקבל במתנה מקרן היסוד.

2. חנוכת הצריף לבית הספר ובית הכנסת

3. נטיעת יער ולקרוא לו "יער ויצמן" על שם חיים ויצמן שהיה יו"ר הסוכנות היהודית ועזר רבות  למגדיאל.

התאריך נקבע ליום ראשון ט"ז בשבט תרפ"ו, שנת 1926 (כי ט"ו בשבט חל בשבת)

ואכן שלחו הזמנה ליושב ראש הסוכנות, חיים ויצמן אך הוא השיב במברק כי נבצר ממנו להשתתף.

בחגיגה צעדה קבוצה של בנים ובנות מבית הספר הראשון בשירה עברית, כשהם אוחזים ביד אחת דגל כחול לבן וביד השנייה שתילים צעירים של אקליפטוס.

עם המגדיאלים הגיעו לחגוג: צעירים מתל אביב, הרב שלמה הכהן אהרונסון- רבה הראשי של תל אביב, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל-הרב הראשי, הרב זאב-וולף גולד-יו"ר המרכז העולמי של המזרחי.

באותו מעמד אף נקבעו שמות לשלושה רחובות במגדיאל: רחוב נחום סוקולוב, רחוב מנחם אוסישקין ורחוב יהושע חנקין – גואל אדמות עמק יזרעאל ויושב ראש "הכשרת הישוב".

ביער נטעו כ- 40,000 עצי אקליפטוס על שטח של 45 דונם. בין רחוב אסירי ציון, דפנה, שמיר ומסילת הרכבת כיום-2020.
בצהריים הוזמנו כל המכובדים לחבר שבתאי ספיבק ברחוב חנקין.
לעת ערב הוזמנו כולם לחבר הוועד שמואל יונה דאום, ושם רקדו ושרו עד אור הבוקר. הייתה זו שמחה גדולה, שהרקדנים הטובים ביותר היו הבגדדים. הם רקדו ופיזזו עד אור הבוקר שהמוביל הוא מנשה חבה שהיה מסמר כל חגיגה בכפר.

קודם לנטיעת היער שימש השטח במלחמת העולם הראשונה 1914 – 1917 אזור קרב בין הבריטים והתורכים ששלטו בארץ. שני הצבאות התבצרו באזור .
שנים אחרי, מצאו הילדים שהסתובבו באזור לא פעם. חלקי תחמושת שנותרו מאותה מלחמה.
לפני קום המדינה שימשה החורשה לאימוני המחתרת לח"י ואף חפרו בה "סליק" להחבאת נשק.
לאחר שקמה המדינה שימש היער את ילדי הישוב ואת תלמידי בתי הספר לקומזיצים וא"ש לילה (אימוני שדה בלילה).

 

הדר

13.2.1930 הדר חוגגת את הנחת היסוד לבריכת המים ונטיעות ציבוריות בישוב, מוזמנים חברי המרכז החקלאי מתל אביב, צבי איזקסון, שעל חלק מאדמותיו הוקמה הדר.(מסמך ארכיוני)

מתוך הארכיון-
" יום נטיעת השדרות בכל הרחובות הראשיים של המושב: בכניסה מדֶרך הכביש העתיד, ברחוב המגרשים הציבוריים, ברחוב ח' (חבר) אבטיחי וברחוב ח' שיפר.

"... סודרה חגיגה צנועה על המגרש הציבורי שעל גבול כהן תחת כיפת השמיים. באו לחגיגה כמעט כל המתנחלים – חברי המושב ובילו את היום בנעימים על כוס יין ומגדנות עם פרי הארץ. אחרי נאומים וברכות עברו לריקודים ולטיולים ובסוף נטעו כל המשתתפים בחגיגה עצים בשדרות..."

ב-1933 נוטעים את חורשת האורנים ברחוב האורנים.

רמתיים

ב- 1931 מכינים קלקולציה של נטיעות הפרדסים במושבה (מסמך ארכיוני)

רשמה:שמחה קליין, הצריף הראשון, 2020