חינוך ותרבות במגדיאל

במגדיאל 1925, כיתת לימוד עדיין לא היתה, וילדים בני גילאים שונים למדו יחד, בחורשה או בצלו של עץ או באחד המבנים שבכפר, עם הזמן נבנה צריף ששימש כבית כנסת, בית ספר ומועדון. ביישוב המוקם  עוד לא היה מספר רב של תלמידים אז לימדו כל שתיים שלוש כיתות ביחד. אל בית הספר הגיעו ילדים מכל הסביבה. בכיתה ח`, היו 4 בנות ו-4 בנים, שניים מהם לא ממגדיאל: אחד מכפר סבא ואחד מרמתיים.
מגדיאל היתה אז מרכז לכל יישובי הסביבה מבחינה: מסחרית, תרבותית וחינוכית.
מבנה האבן הציבורי הראשון שהוקם במגדיאל, היה בית הספר היסודי, בשנת 1928. אלו היו בתחילה שני חדרים.

למה שימש בית הספר וכיצד פעל?

בשעות הבוקר המוקדמות, בשבתות ובחגים שימש כבית כנסת,

בשעות הבוקר לאחר התפילה, פעל כבית ספר, 

אחר הצהריים – התקיימו בו פעילויות חברתיות, משחקי חברה וספורט בליווי ופיקוח המורים.

בשעות הערב – מקום התכנסות לתושבי המושבה, לאספות, כנסים, הרצאות, הצגות תיאטרון ואירועים מיוחדים. 

שיטת הלימוד שהונהגה בבית הספר היתה ייחודית, כיוון שלא היו מספיק תלמידים למלא כתה אחת היו מצרפים את כתות "אלף" עם "בית" ואף עם "גימל" וכך למדו יחד כל הכתות.

בבית הספר שהיה דתי של אגודת מזרחי, למדו יחד ילדים ממגדיאל, רמתיים, הדר, ירקונה וכפר סבא.

בבוקר התפללו מודה אני ושחרית, הבנים חבשו כובע או כיפה לראשם.
 לימים נקרא "בית ספר – מזרחי". כאשר גדל מספר התלמידים, החלו ללמוד גם בחדרים אשר בבית הכנסת, עד להרחבת המבנה.
לימים נפתח יום הלימודים בהתעמלות בוקר של כל התלמידים בחצר בית הספר.

אמנם בית הספר היה דתי במקורו, אך בעל צביון ליברלי והוקרנו בו סרטים בראינוע-ללא קול, מעין "פנס קסם". הסרטים היו אילמים והמורה היה מסביר את מהלך הסרט.

ליד בית הספר עמדה בימת תיאטרון מעץ ותושבי מגדיאל זכו לראות מוצגים עליה, את מיטב המופעים שהועלו בידי תיאטרוני ארץ ישראל, כמו: ה"קומקום" ו"המטאטא", "לי-לה-לו".

בבית הספר נחגגו כל החגים ברוב עם נערכו טיולים ברגל בסביבה הקרובה וברכב לאזורים רחוקים יותר.

המורה הראשון שנחקק בזיכרונם של ילדי מגדיאל היה יהודה אדלשטיין.

כיום נקרא בית ספר "שילה".

 

סיפר חבר הכנסת גדליה גל(גולדברג), יליד מגדיאל - רבים מתלמידי מגדיאל באו ממשפחות דלות אמצעים, הדבר יצר בעיה כשהיה צריך לארגן טיול. מנהל בית הספר, לוי, שהיה מחנך למופת, העלה הצעה שתלמידיו יְתַחזקו את חצר בית הספר ובתקציב שהקצתה מחלקת החינוך של הוועד לצורך זה, ושהתפנה עכשיו, ימומן הטיול. וכך היה. גם רבים מן הדברים שרכש בית הספר לאחר מכן מומנו מעבודת כפיים של התלמידים.

ב-1951 הוקם בית הספר השני במגדיאל, שהיה ממלכתי. ולימים נקרא בית ספר -שפרינצק. כיום,2020, בית ספר תל"י (תגבור למודי יהדות)