אחד הפרקים המיוחדים במינם בתולדותיהן של מושבות השרון היה גרעיני הקיבוצים ששכנו בהן לצורך הכשרה לקראת התיישבות. במגדיאל היו כמה "קיבוצים" של "השומר הצעיר" ושל "במעלה" של העובד הציוני של אגודת ישראל. חבריהם קיבלו הכשרה במגדיאל ואחר-כך התפזרו ברחבי הארץ - בשער העמקים, בדליה, בבית אורן, בתל יצחק, ביסודות. המפעלים הגדולים של דליה - הדטרגנטים ומדי המים - ראשיתם היתה במגדיאל. אחד החברים בגרעינים הללו היה יוסף ברומשטיין, שבא לאזור ב-1936. הוא בא לחיפה מהכשרה בוורשה, ועמו 3 בחורות ו-3 בחורים. בני מהרשק (לימים, קצין החינוך - ה"פוליטרוק" - של הפלמ"ח) שלח אותם לקיבוצים שונים. יוסף ביקש ללכת ל"בחרות הסוציאליסטית", משום שחברתו (אשתו לעתיד) היתה שם. בשמונה בבוקר הגיעו ברומשטיין וחבריו לרמתיים. לצד הכביש עמד צריפון ששימש תחנת אוטובוסים. הנהג הוריד אותם שם ואמר: "`הבחרות הסוציאליסטית` היא במגדיאל. יש אוטובוס שנכנס לשם." הם ניגשו לקיוסק של אופוטובסקי, ששכן ממול, ושאלו באיזו שעה צריך לבוא האוטובוס למגדיאל. אמר להם אופטובסקי: "בארבע לפנות ערב!" היות שהם לא ידעו איפה נמצאת מגדיאל, ומסביב, לכל מלוא העין, היה חול, לא היתה לחבורה בררה אלא להמתין יום שלם. בשעה ארבע בא האוטובוס של השרון המאוחד, והצעירים עלו עליו, אלא שלאחר כברת דרך קצרה אמר להם הנהג: "זה כאן."

"יכולנו ללכת ברגל!" התרעמו הצעירים.

 

"מי אמר לכם שלא?" השיב הנהג.
למחרת בבוקר הלכו ברומשטיין וחבריו אל אופוטובסקי ושאלו אותו: "למה לא אמרת לנו ש`הבחרות הסוציאליסטית` קרובה כל-כך?" ענה להם האיש בכנות: "כל היום אני יושב פה בקיוסק ומחכה ללקוח שיקנה כוס גזוז. קיוויתי שעד שיגיע האוטובוס תהיו צמאים ותשתו אצלי, אבל בסוף לא שתיתם."

הוא לא ידע שהצעירים לא שתו משום שלא היה להם כסף...

 

גם בכפר הדר עברו חברי ארגונים שונים שפניהם להתיישבות קיבוצית או מושבית. רובם נחשבו ל"הכשרות" וחבריהן קראו לעצמם "קיבוץ". אף-על-פי שכפר הדר ומגדיאל לא היו מושבים שיתופיים, הם שימשו כעין בית ספר שבו הוכשרו חברי ההכשרות לקראת העתיד. ועד כפר הדר נתן יד להקמת "בתי סוכנות" למגוריהם של פועלים יחידים, וסייע לרכוש את הקרקע לקיבוץ כרית, לימים כפר מנחם. ההכשרות סייעו למושבה לשמור על נעוריה, שכן מקצת חברי הגרעינים נלכדו בקסמו של המקום ובקסמם של אנשיו והשתקעו בכפר הדר. דרורי בורלא סיפר כי בזמנו התלוצצו על גרעין כרית ואמרו ששמו אינו אלא ראשי תיבות: כרי"ת - "כת רווקים יישארו תמיד". למעשה נישאו רבים מהם מהר מאוד.

חברי קיבוץ כרית היו בהכשרה בחוץ-לארץ ובאו לכאן להמשיך את הכשרתם לקראת התיישבות. הם הקימו את אוהליהם בוואדי ממערב לכפר. לא עברו ימים רבים וארבעה צעירים הצטרפו אליהם. הצעירים הללו היו בוגרי מקוה ישראל ונקראו "המקוואים". חברי הקיבוץ מצאו עבודה לא רק לחבריהם אלא אף לחברי ה"השלמה" מעולי ארצות הברית. באותה העת התקיים בכפר הדר קורס לבניין ולטייחות ואף בנגרות שלחו את ידם.

במרוצת הזמן הטביעו חברי הגרעין את חותמם גם על ועד הפועלים ועל לשכת העבודה במקום, שכן בהיותם מלוכדים יכלו הצעירים הללו להטות את כף המאזניים בשעת בחירות לוועד הפועלים והיתה אף תקופה שנבחרי הקיבוץ ניהלו את ענייניהם של ציבור הפועלים בכפר הדר.

 

חברות גרעין כרית קיבלו עליהן לשמש בין היתר גם מטפלות וגננות במעון לפעוטות של כפר הדר, לרווחת האמהות והאבות במושבה שנאלצו לא פעם לעבוד מחוץ לבית. בשנים הבאות נעזרו ילדי כפר הדר בהכנת השיעורים באנגלית בקיבוצניקים מארצות הברית.

(חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996)

ההכשרות שיצאו מהוד השרון הן:

  • "גבעת המעפילים" שהיתה בהדר והפכה להיות קבוץ ניצנים שבדרום.
  • "בני גאולים" שהיה בהדר והפך להיות מושב גאולים .
  • "קבוץ יסודות" שהיה ברחוב ששת הימים הפך למושב יסודות בשפלה.
  • "הנוער הציוני" שהיה במוסנזון והפך לקיבוצים אושה ותל יצחק
  • "ספיח" שהיה בהדר הפך לקיבוץ בית קמה בדרום
  • "קיבוץ ו` " שהיה בהדר הפך לקיבוץ גזית
  • "ארץ ישראלי ן` " שהיה בהדר והפך לעין דור שבעמק יזרעאל
  • "עין השרון" שהיה ביער ויצמן במגדיאל והפך להיות שער העמקים
  • "פועלים חקלאים" שהיה בהדר הפך להיות מושב רשפון בשרון
  • "במעלה" שהיה ברחוב החלוצים ןהפך להיות קבוץ דליה
  • "קוץ מחר" שהיה בהדר הפך להיות קבוץ גברעם
  • "אמריקן כרית" שהיה בהדר הפך להיות קבוץ כפר מנחם בדרום
  • "הבחרות הסוציאליסטית" שהיה בשלוותה הפך לקיבוץ בית אורן שבכרמל
  • גם הכשרתם של: גינזו, זיקים, משמר העמק, חפץ חיים, מרחביה ועין החורש החלה בהוד השרון.

(מארכיון הצריף הראשון בהוד השרון)