היצירה הייחודית של עולי גרמניה הייתה צורת התיישבות חדשה שנקראה `הכפר השיתופי`. הרעיון היה ליצור אגודה שיתופית שתטפל בכל הקשור לאמצעי הייצור והשיווק, להדרכה החקלאית וכו`. מידת השיתופיות הייתה שונה בין יישוב ליישוב. בניגוד למושב השיתופי, `בכפר השיתופי` רמת הדר קנו התושבים את האדמה בכספם ולפי יכולתם. חלק מתנאי החברות ביישוב הייתה החברות באגודה השיתופית - הקואופרטיב החקלאי. האגודה השיתופית באה להקל על חיי המתיישב בכך שהבטיחה קנייה מאורגנת וזולה יותר של המשק החי, בציוד, האספקה, המצד שני שיווק התוצרת. המסגרת הקואופרטיבית הייתה משמעותית במיוחד שכן דאגה גם להדרכה החקלאית שהייתה כ"כ נדרשת, עזרה לחקלאים לקבל הלוואות, הסדריה ביטוחים קולקטיביים והקימה את המבנים הציבוריים ששימשו את כל הכפר. לצד האגודה החקלאית ניהל את הכפר וועד הכפר. כך הופרדו עניני המשק מניהול היישוב. לוועד יכלו להיבחר בעלי בתים ופועלים כאחת, ללא הבדל, בתנאי שהתגוררו דרך קבע במקום.

ברמת הדר יסדו התושבים אגודה חקלאית שכל חבריה יוצאי גרמניה. הם דיברו ביניהם גרמנית ואף המודעות של האגודה הודפסו בגרמנית. המגמה היתה לאפשר לבני המעמד הבינוני בגיל העמידה להקים לעצמם נחלה שתתבסס על משק חקלאי. המבנה החברתי של היישוב היה של כפר שיתופי, שכל מתיישב בו רוכש את אדמתו בכספו, בונה את ביתו ומעבד את משקו. ואולם רכישת המשק החי, הציוד והאספקה: אפרוחים לגידול, מספוא, זרעים, חומרי הדברה, מכונות וכלים חקלאיים, וכן שיווק התוצרת נעשו בידי האגודה החקלאית "הקואופרטיב". האגודה דאגה גם להדרכה חקלאית, עזרה לחברים לקבל הלוואות, הסדירה ביטוחים קולקטיביים והקימה מבנים מרכזיים ששימשו את כל המתיישבים.

לצד האגודות השיתופיות של האיכרים ניתן היה למצוא גם במושבות השרון התארגנויות שיתופיות של ציבור הפועלים הגדול שהגיע למושבות בעקבות העבודה בפרדסים. בניגוד למקומות אחרים בארץ במושבות השרון נעשה נסיון להגיע לשיתוף פעולה בין שתי הקבוצות ואחד מהביטויים לכך היתה לשכת העבודה המשותפת לאיכרים ולציבור הפועלים במושבות השרון.

(אורן עמי, ההתיישבות החקלאית של עולי גרמניה בשנות השלושים: ניצנים של צורת התיישבות חדשה, עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לגיאוגרפיה, אוניברסיטה עברית, ירושלים 1985. אורן עמי, "רמות השבים: היישוב הראשון ביוזמת עולים מגרמניה ללא סיוע המוסדות", מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית יישובית של א"י, ירושלים, תשמ"ח. חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996)