רבים מן האבות המייסדים היו שומרי מסורת, ולכן היו זקוקים למערך שירותי דת שכלל בתי כנסת, בתי עלמין, רבנים וכיוצא בזה. בכל אחד מהמושבות התפתחו חיי הדת באופן עצמאי.

כבר בראשיתה של המושבה מגדיאל החל להתפתח עולם הדת: אחד הבתים הראשונים שנבנו במגדיאל היה בית כנסת, ועם מותו של אחד המייסדים שנים ספורות לאחר העלייה לקרקע עלה הצורך בבית עלמין. לאחר עלייתם של הבגדדים למגדיאל, הוקם "בית הכנסת הבבלי".
ברמתיים, שלתושביה לא היה הכסף, הקצה הוועד מגרש לבניית בית הכנסת. רק לאחר שאספו התושבים כסף, החלה בניית בית הכנסת, ואחריו נבנו עוד מספר בתי כנסת.

בכפר הדר התפללו התושבים בבית העם, עד שאחד התושבים תרם כסף לבניית בית כנסת, עד שנשאר בחוסר כל.
ברמת הדר התפללו התושבים במשך זמן רב במשרדי האגודה. לאחר בניית בית העם הוצב בו ארון הקודש. הארון המשיך לנדוד לגן הילדים ורק לאחר מספר שנים נבנה בית כנסת של קבע.